ליטיגציה אזרחית – שיעור אחרון 13.1.16
אכיפה מנהלית
הצעת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות לני"ע -2010
עד 2011, כל עבירה ביצע שחקן בשוק ההון, היה צפוי להליך פלילי שהרשות
נוקטת נגדו. הליך פלילי בשוק ההון יכול לקחת הרבה מאוד שנים.
פס"ד זאביק נוי שניתן לאחרונה, שלהי 2015 – כתב האישום הוגש בשנת
2000- 15 שנים. התוצאה – זיכוי. הבנקים לקחו את המניות, באמצעות נאמן מיוחד. גם
זאבי וגם צ'רנוי זוכו מהאשמות, והפסידו רווחים של מילארדים.
פרשת בולוס – פס"ד שיצא שבוע שעבר. לקח שנים ארוכות.
אחד מעקרונות הדין הפלילי – החוקיות - גזר דין צריך להינתן ע"י בימ"ש במועד
סמוך ככל הניתן למועד ביצוע העבירה כדי שאדם לא יסבול שנים ארוכות בעינוי דין
בחקירות.
כל הנאשמים של כבוב מספרים סיפור דומה – היום שבו הגיעו אליו חוקרים
עם צו, זה יום אסון שחור בחייו, שמשם נהרסים חייו. חיפוש, תפיסה.
כך נולדה הפרוצדורה החדשה. קיימת בעולם אבל חדשה בארץ – לייעל את
החוקים המסדירים את דיני ני"ע, לקצר זמנים וכו'. (דברי ההסבר במצגת).
יצירת אפיק ביניים: התמודדות עם מי שעברו על חוק ני"ע. מישהו
בנחקר או נחשד – כולם מתנתקים ממנו, אנשי עסקים, בנקים, חברים. תיקון החוק
ני"ע משנת 2011 מאפשר אפיק ביניים למי שלא הוגש נגדו כתב אישום, משיקולי
עלות-תועלת וחוסר ראייתי.
ריכוז הסמכויות בידי רשות לני"ע – הגוף
החוקר, העמדה לדין ומאשים
סמכויות הוועדה לאכיפה מנהלית – עיצומים
וסנקציות נוספות
מותב הוועדה: זה כמו בימ"ש, בשתי הוועדות בארץ מכהנים שופטים בדימוס, אנשי
אקדמיה
תהליך האכיפה בקצרה:
מידע מחשיד –אש רשות ני"ע יכול לבחור בין הליך פלילי, מסלול
אכיפה מנהלית ומסלול עיצומים.
(תרשים במצגת)
מידע מחשיד :
מצגת
מסלול עיצומים – המסלול הנמוך ביותר תהליך האכיפה המנהלית, מפורט
במצגת.
יתרונות וחסרונות הליך האכיפה המנהלית:
יעלות – 3 חודשים במקום זמן ממושך.
מסר לשוק – גם מי שמועל ולא מקיים את החובות שלו, גם בהתרשלות ולא
במובן חמור – עדיין הרשות המנהלית יכולה להביאו אל הדין.
חסרונות:
·
הסדר
ללא הודאה. למשל, תיקי פסגות ותנובה. תנובה
הסכימה לשלם את העיצום הכספי ללא הודאה. יש לנו קושי בכך כמשפטנים – לחייב ללא
קביעה שהיה מעשה עוולה. ההליך המנהלי מאפשר זאת.
·
אי הפרדת
רשויות – הרשות היא המבצעת, החוקרת וגם השופטת
·
מהות
ההליך כפוטר משמיעת ראיות – אין זכות וקנית להביא עדים להליך. הוועדה עדיין
מחוייבת לדיני ראיות
·
קל יותר
לנאשם לטעון לחפותו וטיהור שמו דווקא בהליך פלילי.
·
על הפרות
ברשלנות מוטלים עונשים כבדים יחסית –
למשל, אם מישהו דירקטור בחברה ציבורית. אם נחוייב במעשה רשלני, אין שיפוי או ביטוח
עד סכום של מיליון ₪.
יתרונות הליך האכיפה המנהלית:
·
עשוייה
להיות פגיעה בלתי מידתית במתדיינים
·
יעילות
בניהול ההליך ומניעת עיוות דין
·
פגיעה
בעיקרון החוקיות
·
קשיי
הפעלת הכלי ע"י הרגולטור
אחת הלקויות של המצב המשפטי הקודם נגעה למצב הדברים שלהם נועדו
התיקונים של 2011.
תיקון 16 – קבע כי בעל שליטה הנמצא משני צדדיה של העסקה, ההחלטה צריכה
לעבור ברוב של מחצית מבעלי המניות.
חוק הריכוזיות – חוק לביטול פירמידות.
אכיפה ביתר – יותר מידי נאשמים להליך הפלילי. אכיפה בחסר – לא מביאים
מספיק נאשמים לפלילי. ביקורת כלפי המצב הנתון שהיה בטרם חקיקת חוק אכיפה מנהלית
היתרון המרכזי בחוק אכיפה מנהלית –במצגת, מתוך ההכרעה בעניין קדץ
האם חוק האכיפה המנהלית פוגעני יתר על המידה?
בג"ץ איגוד הנאמנים השוק ההון – טרם פורסם
כיום יש מאות ואלפים הממתינים להתמנות דירקטורים בחברות ציבוריות-
כיום יש רף מקצועי גבוה, לקרוא דוחות כספיים – אי אפשר סתם למנות מקורבים שלא יעשו
כלום וישבו רגל על רגל – אחרת יכולים להישלח לכלא על אי ביצוע תפקידם....
אם בימ"ש קובע שדירקטורים התרשלו במילוי תפקידם כדירקטורים – אין
ביטוח, הם יכולים לשאת בתשלומים גבוהים.
הרף הראייתי שמוטל על הוועדה:
במצגת
ביקורת שיפוטית – יש 3 סטנדרטים.
שימוש במידע פנים ואכיפה מנהלית:
2 עניינים שהובאו לתקשורת לאחרונה:
1. סיכוי למאגר גז נוסף של 40%. תהיה בדיקה על מידע פנים שלא היה לציבור
לרכישת מניות בחברה. אפשר לגלות בעת בדיקת העסקאות החריגות של מניות החברה במסחר
היומי.
2. חברת ביומד – ביום אחד פתאום ערך המנייה עלה באופן חד
אחריות מנהלים:
דירקטוריון שיש לו שומרי סף נוספים, דירקטורים, רו"ח, חוות דעת
של בעלי מקצוע – חברות ציבוריות כאלה, רשות ני"ע קבעה להן כלל – "אמץ או
גלה" – אמץ את ההיררכיה, או גלה לציבור שלא אימצת את המודל הזה. אם אימצת –
זוכים באמון הציבור. למוסדיים יהיה יותר קל להשקיע בחברות כזו. אם התרשלת בקבלת
החלטה חרף אימוץ המנגנון – הרשות לא תנקוט הליכים חוץ מבמקרי קיצון – ולכן המנגנון
של הפיקוח מעניק הגנה.
חברה רצינית, מקבלת על עצמה הליך זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה