יום שישי, 21 בדצמבר 2018

עו"ד נועם קוריס- בית המשפט העליון נתן צו ארעי נגד משרד התקשורת


עו"ד נועם קוריס- בית המשפט העליון נתן צו ארעי נגד משרד התקשורת

תנועת הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת, מועצת הנגב, מועצה מקומית חורה, המועצה המקומית ירוחם וכן נוספים הגישו לאחרונה עתירה לבג"ץ נגד החלטת משרד התקשורת לדחות את חיובן של חברות הכבלים לפריסה מלאה של השירותים.
נועם קוריס

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סקירות משפטיות בישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

בהחלטתו כנגד חברת הוט ונגד משרד התקשורת קבע בית המשפט העליון שניתן בזאת צו על-תנאי המופנה אל המשיבים 1-2 והמורה להם לבוא וליתן טעם מדוע לא יבטלו את החלטתם לדחות את ביצועה ואכיפתה של חובת המשיבה 3 להשלים את הפריסה הפנים-ארצית של תשתיותיה באופן שאלו תתפרסנה בכל אזורי הארץ, כאמור בתקנה 18(ג)(3)(ג) לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התש"ס-2000, ולפי הרישיון הכללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים, שניתן למשיבה 3.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום רביעי, 28 בנובמבר 2018

הכתה קשיש חסר ישע ותשוחרר ממעצר

הכתה קשיש חסר ישע ותשוחרר ממעצר
בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט סג"נ י' כהן) במ"ת 37762-09-18 מיום 9.10.2018 בו הורה על מעצרה של העוררת עד לתום ההליכים המתנהלים נגדה בת"פ37745-09-18.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

העוררת, אזרחית מולדובה, הועסקה כעובדת סיעודית שטיפלה בקשיש יליד 1938 (להלן: הקשיש) הסובל מדמנציה, מצוי במצב סיעודי וזקוק לעזרה בפעולות היום יום.


על פי המפורט בכתב האישום, ביום 11.9.2018 תקפה העוררת את הקשיש בכך שאחזה בזרועו באמתו הימנית, משכה אותו בכוח וניסתה להכניסו למקלחת חרף התנגדותו. בשלב מסוים שפכה עליו כוס מים, אחזה בחוזקה באמות ידיו ובכפות ידיו, ניערה אותו, הכתה אותו על ידיו, הורידה את חולצתו בכוח והצליפה בו באמצעות החולצה. כתוצאה ממעשיה נחבל הקשיש בידיו והחל לדמם באופן מסיבי. בהמשך דחפה העוררת את הקשיש למקלחת, שם חבשה את פצעיו. על רקע האמור הואשמה העוררת בעבירה של תקיפת חסר ישע לפי סעיף 368ב(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

מכיוון שמעשיה של העוררת תועדו בסרטון של מצלמה שהייתה מותקנת בביתו של הקשיש, לא חלק בא כוחה במהלך הדיון בבקשת המעצר על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום. בית המשפט המחוזי קבע כי בעניינה של העוררת מתקיימות שתי עילות מעצר, האחת מסוכנות והשנייה חשש להימלטות, לאור היותה עובדת זרה שמרכז חייה אינו בישראל. במסגרת בחינת חלופות מעצר הציע בא כוחה של העוררת לשחררה לביתם של בני זוג תושבי פרדס חנה (להלן: בני הזוג), שלהם היכרות קודמת עם העוררת, לאור טיפולה באמה של בת הזוג במשך תקופה של כשלוש שנים עד שהלכה לבית עולמה.

בית המשפט דחה את החלופה המוצעת, לאחר שמצא כי זו אינה ישימה משהטיל ספק בנכונותם של בני הזוג לשמש מפקחים, במיוחד לאור כוונתם של אלו לנסוע לחו"ל לביקור אצל בתם שצפויה ללדת בזמן הקרוב, כשהצפי של שהות בני הזוג בחו"ל היא לתקופה לא קצרה. חלופה נוספת שהוצעה על ידי העוררת ונדחתה על ידי בית המשפט היתה כי אחותה של העוררת, שגם היא מועסקת כמטפלת סיעודית, תתגורר בביתם של בני הזוג בהיותם בחו"ל ותפקח על העוררת. חלופה שלישית, לפיה בעת שבני הזוג ישהו בחו"ל העוררת תסגיר את עצמה ותשב במעצר – נדחתה אף היא.

בהעדר חלופה ראויה, הורה בית המשפט על מעצרה של העוררת עד לתום ההליכים.

בהודעת הערר ובטיעון בעל פה חזר בא כוח העוררת על החלופות שהוצגו בפני בית המשפט המחוזי ולחלופין ביקש לשחרר את העוררת בהתניית תנאים של התייצבות יומית שלה בתחנת משטרה, חתימה על התחייבות כספית ואף הפקדתם של מספר אלפי שקלים להבטחת התייצבותה. חרף הצהרת בא כוחה הקודם של העוררת על קיומן של ראיות לכאורה, טען בא כוחה הנוכחי לכרסום בעוצמתן וטען כי הדימום שנגרם לקשיש נבע בחלקו ממצבו הרפואי ולא רק ממעשיה של העוררת.

באת כוח המשיבה התנגדה לקבלת הערר וטענה כי מדובר בעוררת שאינה תושבת ישראל, שמרכז חייה הוא בחו"ל וקיים חשש להימלטות מאימת הדין. לשיטתה של המשיבה, יש להבטיח התייצבותה של העוררת למשפט ובדין דחה בית המשפט המחוזי את החלופות שהוצעו בהיותן לא ראויות. כן התנגדה המשיבה לטיעון בעניין הראיות לכאורה לאור הצהרת בא כוחה הקודם של העוררת בעניין זה.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בהחלטת המעצר, לא מצא בית המשפט העליון כי נפלה שגגה מלפני בית המשפט המחוזי בדחותו את חלופות המעצר שהוצעו על ידי העוררת. חלופת המעצר בבית בני הזוג מפרדס חנה נדחתה, ובדין נדחתה, לאור הספק שהטיל בית המשפט במוכנותם והבנתם של בני הזוג באשר לתפקידם ומשך זמן הפיקוח לו הם נדרשים במסגרת הסכמתם לשמש כמפקחים של העוררת בזמן מעצר הבית. באשר לחלופה לפיה אחותה של העוררת תשמש כמפקחת עליה בהעדרם של בני הזוג מהארץ, הרי שגם זו נדחתה ומטעמים נכוחים, וכפי שציין בית המשפט "לא שוכנעתי שבני הזוג מסכימים שהמשיבה ואחותה תתגוררנה בביתם בזמן שהם שוהים בחו"ל". גם האפשרות כי בית המעצר ישמש כחלופת מעצר לחלופת המעצר בפרדס חנה כאשר בני הזוג שוהים בחו"ל נדחתה ובדין כך.

עם זאת, בהינתן העובדה שהעילה העיקרית בגינה נעצרה העוררת עד לתום ההליכים נעוצה בצורך להבטיח התייצבותה למשפט ובגין החשש האינהרנטי להימלטותה מאימת הדין לאור היותה נתינה זרה שמרכז חייה אינו מצוי בישראל, הרי שניתן לאיין חשש זה בהצבת תנאים מגבילים ובהפקדת ערבויות (לעניין גובה הערבויות ראו בש"פ 7754/10 גאיאלאת נ' מדינת ישראל(1.11.2010)).

בית המשפט העליון קבע אפוא שיש לשחרר את העוררת, ככל שתמלא אחר כל התנאים הבאים ותמציא את ההתחייבויות והערבויות הבאות לבית המשפט המחוזי בחיפה:

א.        תמסור כתובת מגורים קבועה בישראל;
ב.        תתייצב בימים א' ו- ה' בתחנת המשטרה שבתחום מקום מגוריה;
ג.        תפקיד את דרכונה בידי משטרת ישראל;
ד.        יוצא נגדה צו עיכוב יציאה מן הארץ שיעמוד בתוקפו עד לתום משפטה;
ה.        תפקיד את הערבויות הבאות: סך של 25,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית;
ו.        תמציא שתי ערבויות צד ג' על סך של 10,000 ש"ח כל אחת;
ז.        נאסר בזה על העוררת לעבוד בכל עבודה עם קשישים עד לתום משפטה. בנוסף תחתום העוררת על כתב התחייבות עצמית על סך 20,000 ש"ח בו תתחייב באיסור עבודה כאמור.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום רביעי, 21 בנובמבר 2018

עו"ד נועם קוריס- עוד ניצחון לעקרון הפומביות


עו"ד נועם קוריס- עוד ניצחון לעקרון הפומביות
דיון שהחל בהסכמת הצדדים בדלתיים סגורות ומבלי שפרטיו נחשפו לציבור הפך לדיון פתוח לציבור לפי בקשה שהגיש התובע לחשוף את פרטי הסכסוך בתיק. טענות הנתבע שכל מטרת התביעה היא עצם פירסומה לא סיוע לחריגה מעקרון פומביות הדיון וגם לאחר שבית המשפט העליון נדרש לסוגיה הוחלט להשאיר את התיק גלוי לציבור.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

בית המשפט העליון דן לאחרונה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' קלמן ברום) בת"א 63068-07-17 מיום 11.4.2018, בה הוחלט כי ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי יִדוֹן בפומבי.

המשיבה (להלן: צ'רלטון) הגישה תביעה נגד המבקשים (להלן: זלצמן), המבוססת בעיקרה על טענה להפרת זכויות יוצרים של זכויות שידור. ביום 4.9.2017, במהלך דיון שהתקיים במעמד הצדדים בקשר לסעדים זמניים, הסכימו הצדדים באופן זמני על כך שהתיק יתנהל באופן חסוי. לאחר זמן הגישה צ'רלטון בקשה לבית המשפט המחוזי להסרת החיסיון והפיכת התיק לגלוי לציבור. נטען כי עקרון פומביות הדיון מחייב לדון בתיק בפומבי, ואין הצדקה בנדון דידן לחרוג מכך. מנגד, טענו זלצמן כי מטרת הבקשה היא להפעיל עליהם לחץ ולהבאיש את ריחם, כי סיכויי התביעה נמוכים מאד, וכי מתן פומבי לדיון יפגע בפרטיותם באורח קשה. עוד צוין כי בקשתה שלצ'רלטון לא לוותה בתצהיר.

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשתה של צ'רלטון וקבע כי אין הצדקה בנימוקיהם שלזלצמן לסטות מעקרון פומביות הדיון, ומכאן בקשת רשות הערעור. בבקשה הודגש כי צ'רלטון לא צרפו תצהיר לבקשתם, ודי בכך כדי לחרוץ את גורלה לשבט; כי בית המשפט התעלם מכך שסיכויי התביעה קלושים, וכן מכך שהפגיעה בפרטיותם של זלצמן, בשלומם ובשלום ילדיהם, צריכה לגבור על עקרון פומביות הדיון.
נועם קוריס- עוד ניצחון לעקרון הפומביות

בית המשפט העליון עיין בבקשה על נספחיה ושקל את נימוקיה, והגיע לכלל מסקנה כי דינה להידחות. נקודת המוצא לדיון היא זו הקבועה בסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו "בית משפט ידון בפומבי"זלצמן הם אלו המבקשים לחרוג מנקודת מוצא זו, ועליהם מוטל הנטל לשכנע כי הדבר מוצדק. אכן, מכיוון שהצדדים הסכימו באופן זמני על חסיון ההליך, הייתה זו צ'רלטון שהגישה את הבקשה להסרת החיסיון; אולם באופן מהותי זלצמן הם אלו אשר מבקשים להורות על חיסיון ההליך, ועליהם מוטל הנטל. בית המשפט המחוזי לא קיבל את נימוקיהם, והורה להסיר את החיסיון.

בית המשפט העליון קבע, שכדין הורה בית המשפט המחוזי כפי שהורה.

ראשית, על פני הדברים, דומה שהדרך הראויה לתקיפת החלטת בית המשפט המחוזי הייתה באמצעות הגשת ערעור בתוך שבעה ימים ממתן ההחלטה (ראו סעיף 70ד לחוק בתי המשפט), ואילו הבקשה דנן הוגשה קרוב לחודש-ימים לאחר שניתנה החלטת בית המשפט; יתכן שדי היה בכך על מנת לדחות את הבקשה (השוו רע"א 482/13 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית, פסקה 6 (23.4.2013) (להלן: עניין פלונית)). מכל מקום, מכיוון שלגוף העניין אין הצדקה לקבל את הבקשה, אין צורך להכריע בכך.

כאמור, הנטל להראות כי מתקיים חריג לעקרון פומביות הדיון מוטל על זלצמן. ניתן לראות בבקשתה של צ'רלטון להסרת החיסיון הארעי שניתן בהסכמה, כהודעה על הפסקת הסכמתה הזמנית; ממילא עובר הנטל לזלצמן לנמק מדוע יש להטיל חיסיון על ההליך. נקודה זו מלמדת כי אין משמעות של ממש לכך שצ'רלטון לא צרפו תצהיר לבקשתם, שעה שהנימוקים שבפי זלצמן להטלת החיסיון אינם מצדיקים לעשות כן. בלאו הכי, עמדתה של צ'רלטון אינה מבוססת בעיקרה על עובדות כלשהן אלא על נימוק משפטי, שלפיו אין הצדקה לסטות מעקרון פומביות הדיון; בכגון דא לא היה צורך בתצהיר, ולא היתה מניעה לבית המשפט המחוזי לדון בבקשה ולהכריע בה  (רע"א 1932/18 נמבר נ' רושל, פסקה 11 (29.3.2018)).

מכאן לגופו של עניין. עקרון פומביות הדיון הוא עיקרון חוקתי המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, ואשר נחשב ל"אחד העקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט שלנו"(ע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 (1991)). נקודת האיזון בינו לבין הזכות לפרטיות – גם היא זכות חוקתית כבדת משקל – נקבעה על-ידי המחוקק כך ש"עקרון פומביות הדיון נסוג מפני הזכות לפרטיות רק מקום בו הפגיעה בזכות זו היא חמורה" (עניין פלונית, פסקה 9, על-פי לשון סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט; ההדגשה במקור). בכל הכבוד, טענתם של זלצמן לפיה ההליך הוא בעל סיכויים קלושים, וכי חשיפתן של הטענות המועלות כלפיהם בהליך תפגע בהם – אינה מבססת פגיעה חמורה בזכות לפרטיות, יתר על מה שנפגעת פרטיותו של כל אדם הנתבע בהליך אזרחי. הטענות שהעלו זלצמן בבית המשפט המחוזי, שלפיהן "עצם מתן פומביות להליך יסכן את שלום משפחתם במיוחד במקום בו מייחסים להם פעילות עבריינית... יקשה עליהם בחייהם הפרטיים על כל צעד ושעל... עצם תיוגם כאנשים העוסקים בפעילות פירטית מסכנת את שלומם ובטחונם של הנתבעים וילדיהם" – נטענו בעלמא, וממילא אין די בהם על מנת להצדיק סטייה מעקרון פומביות הדיון.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שלישי, 23 באוקטובר 2018

העליון הותיר במעצר את החשודים בהתעללות בקטינה


העליון הותיר במעצר את החשודים בהתעללות בקטינה

המבקשים, קטינים בני 17, חשודים בכך שקיימו יחסי מין עם נערה בת גילם בעלת מוגבלות שכלית (להלן: המתלוננת) וצילמו את המעשה בלי ידיעתה. עוד נטען כי לאחר מכן הפיצו המבקשים בין חבריהם סרטונים של יחסי המין והציעו לאחרים לקיים יחסי מין עם המתלוננת תמורת תשלום למבקשים. אחד החברים קיבל את ההצעה ושילם בעד קיום יחסי המין. המבקש בבש"פ 7350/18 נעצר ביום 11.10.2018, והמבקש בבש"פ 7352/18 נעצר ביום 14.10.2018. ביום 17.10.2018 הודיעה המשיבה כי היא מתעתדת להגיש נגד המשיבים כתב אישום בעבירות פגיעה בפרטיות, לפי סעיפים 1 ו-2(4) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, הבאת אדם לידי מעשה זנות, לפי סעיף 201 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), החזקה או שימוש בסם מסוכן לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, והחזקת פרסום תועבה ובו דמות קטין, לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין. המשיבה ציינה כי מתקיימת לטעמה עילת מסוכנות, וביקשה לעצור את המבקשים למשך שלושה ימים עד להגשת כתב האישום.

 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7


ביום 17.10.2018 קבע בית המשפט לנוער (כב' השופטת ט' פרי) כי יש ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקשים. לאחר שחקר את אימו של המבקש בבש"פ 7350/18, הוא מצא שאפשר לאיין את המסוכנות שנשקפת מהמשיבים על דרך שחרור למעצר בית מוחלט, כל אחד מהמשיבים בביתו, בפיקוח בני משפחה ולצד הפקדת ערבויות. בית המשפט לנוער אסר על המשיבים ליצור קשר עם המעורבים בתיק ובינם לבין עצמם ולהשתמש באינטרנט, ביישומון "ווטסאפ" ו"בכל אמצעי אחר".


המשיבה עררה על החלטה זו. ביום 17.10.2018 קיבל בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ג' רביד) את הערר. הוא ציין כי אפשר שהורי המשיבים מסוגלים להשגיח עליהם בחלופת המעצר, אך זו שאלה שדורשת בחינה מעמיקה בתסקיר מעצר. חיזוק לכך מצא בית המשפט המחוזי בצורך להגן על המתלוננת. על כן האריך בית המשפט המחוזי את מעצר המשיבים לצורך הגשת כתב אישום עד ליום 19.10.2018.

על החלטה זו הגישו המערערים את בקשת הרשות לערור. 

המבקשים טענו כי גם ללא תסקיר מעצר אפשר לקבוע כי חלופת המעצר שבית המשפט לנוער הורה עליה, מספיקה לאיון עילת המעצר שהמשיבה טענה לה (ושהמבקשים הטילו ספק בקיומה). לטענתם, בני משפחתם ישגיחו עליהם היטב, והערבויות שנקבעו יבטיחו זאת. המבקשים הדגישו את ההשפעה האפשרית של מעצר מאחורי סורג ובריח עליהם בהיותם קטינים נעדרי עבר פלילי.

המשיבה טענה כי בשלב זה נתונים שדרושים לצורך החלטת מעצר – ובהם דפוסי ההתנהגות של המבקשים והתאמת המפקחים, שרק אחת מהם נחקרה בבית המשפט לנוער – אינם ידועים. המשיבה הוסיפה כי לשם השגת המידע האמור יש לערוך תסקיר מעצר. היא הדגישה את חומרת העבירות ואת הצורך לוודא מראש שחלופת המעצר הולמת.

בית המשפט העליון קבע, כי המעשים שהמבקשים חשודים בהם, הם חמורים ומכוערים. גלומות בהם פגיעה בכבוד המתלוננת ופגיעה בפרטיותה והם מצביעים לכאורה על מסוכנות הנשקפת מהמשיבים. אולם גם במקרים מעין אלה יש לבחון את האפשרות לנטרול המסוכנות. הגם שאין מחלוקת בדבר חשיבותו של תסקיר מבחן כתשתית להערכת מסוכנות אין מניעה אפריורית להורות על שחרור לחלופה (ולו לתקופת ביניים) גם בלא שיוגש תסקיר, הכול כנגזר מנסיבות המקרה. כפי שציין בעבר, "לבית המשפט נתונה הסמכות להורות על שחרור נאשם אף מבלי להיזקק לתסקיר מעצר, אולם סמכות זו יש להפעיל תוך בחינה קונקרטית של החלופות המוצעות ועריכת האיזונים המתאימים" (בש"פ 8576/07 סלאמה נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (16.10.2007)).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שישי, 19 באוקטובר 2018

האגודה לזכויות האזרח דורשת לעיין בעתירת ידיעות אחרונות בענייני הועדה לאנרגיה אטומית


האגודה לזכויות האזרח דורשת לעיין בעתירת ידיעות אחרונות בענייני הועדה לאנרגיה אטומית
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו מבית המשפט העליון אישר לאחרונה (17.10.18) את הסכמתה החלקית של המדינה לאפשר לאגודה לזכויות האזרח לעיין בתיק בית המשפט בו מנכ"ל הועדה לאנרגיה אטומית וגורמים נוספים נדרשו כמשיבים בעתירתם של ד"ר רונן ברגמן, יוסי ממן, הוצאת הארץ וידיעות אחרונות.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7


בקשת העיון בעתירה שהוגשה בבג"ץ  4081/07 בו המשיבים הנם בין היתר גם ראש המוסד, ראש השב"כ, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועוד גורמים נוספים אושרה כאמור לאחר שהמשיבים הודיעו כי אינם מתנגדים למתן רשות עיון של האגודה לזכויות האזרח.


הסכמת המשיבים ניתנה בכפוף לביצוע השחרה של מידע חסוי המופיע במסמך מסוים וכן בכפוף לכך שבשלב זה לא יימסר פרוטוקול הדיון (שכן הם טרם עיינו בו). למען שלמות התמונה ציין בית המשפט שמן המזכירות נמסר כי נערך בירור עם העותרים וכי הם הודיעו שאין בכוונתם להידרש לבקשת העיון.

באשר לסוגיית איסור הפרסום: על חלק מן ההחלטות השיפוטיות בהליך זה מופיעה הכותרת "איסור פרסום" ואילו על חלק אחר מן ההחלטות היא אינה מופיעה. המשיבים ציינו כי למיטב בדיקתם לא הוגשה בקשה לסווג הליך זה כ"איסור פרסום" ולא ניתנה החלטה על כך; וכי מכל מקום הם אינם מתנגדים להסרת איסור הפרסום, ככל שיש בכך צורך על מנת להיענות לבקשת העיון. גם בדיקה שנערכה על ידי גורמי בית המשפט לא העלתה שקיימת החלטה בדבר איסור פרסום של ההליך. ניתן להעריך, כי הכותרת המופיעה על גבי חלק מההחלטות נובעת מסיווג שניתן לתיק על ידי המזכירות בעת פתיחתו (מחמת הזהירות), ואשר לא שונה בהמשך הדרך. ודוק: עיון בהחלטות השיפוטיות עליהן מופיעה הכותרת האמורה מעלה בבירור כי הן אינן כוללות מידע רגיש. כך או כך, הכלל הוא כי איסור פרסום אין משמעו, בהכרח, איסור עיון שלא למטרת פרסום (בג"ץ 5699/07 יועז נ' היועץ המשפטי לממשלה, פיסקה 4 (23.4.2009); רע"א 8521/09 בירן נ' הרמולין, פיסקה 3 (29.11.2012)), ובענייננו העיון אכן אינו מתבקש למטרת פרסום.

נוכח האמור לעיל, בג"צ נעתר לבקשת העיון בכל הנוגע לכתבי הטענות ולהחלטות בהליך, וזאת בכפוף להשחרה המתבקשת על ידי המשיבים. למען הזהירות והסדר הטוב, קיבל בימ"ש את הצעת המשיבים והורה כי העיון לא יתבצע במזכירות בית המשפט. במקום זאת, המשיבים ימסרו למבקשת העיון את החומרים המותרים לעיון, וזאת לאחר ביצוע ההשחרה כאמור. מסירת החומרים תיעשה עד ליום 28.10.2018.

באשר לפרוטוקול: בעתירה התקיים דיון אחד ביום 13.1.2010 ופרוטוקול הדיון מופיע, כמקובל, במערכת "ניהול תיקים". יודגש, כי מעיון בפרוטוקול לא עולה אינדיקציה כלשהי לכך שהדיון התקיים בדלתיים סגורות. בנסיבות אלה ונוכח עמדת המשיבים, בית המשפט קבע כי המזכירות תמסור למשיבים, ללא דיחוי, עותק של הפרוטוקול. המשיבים יבחנו את הפרוטוקול, וככל שאינם מתנגדים למסירתו יצרפו אותו לחומר הנמסר על ידם בהתאם לאמור לעיל. ככל שהמשיבים מתנגדים למסירת הפרוטוקול, יגישו על כך הודעה מנומקת עד ליום 28.10.2018 ותינתן החלטה משלימה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום רביעי, 26 בספטמבר 2018

עו"ד נועם קוריס – מכר קנאביס בטלפונים מבצעיים וישוחרר לביתו


עו"ד נועם קוריס –  מכר קנאביס בטלפונים מבצעיים וישוחרר לביתו
בהתאם להחלטת כבוד השופט י' אלרון בבית המשפט העליון, ישוחרר נאשם בסחר בקנאביס ממעצר עד תום ההליכים, לאחר שנדחתה בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא א' אברהםבעמ"ת57180-07-18 מיום 25.7.2018, בגדרה נדחה ערר שהגישה המדינה על החלטת בית משפט השלום בטבריה (השופט א' טלבמ"ת 22994-06-18 מיום 24.7.2018.

נגד המשיב הוגש ביום 11.6.2018 כתב אישום המייחס לו שמונה אישומים הכוללים כ-150 עסקאות סחר בסם מסוכן מסוג קנאביס, תוך שימוש ב"טלפונים מבצעיים ובקודים מוסכמים", כלשון כתב האישום.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המדינה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים בעניינו.

בהחלטה מיום 8.7.2018 (להלן: ההחלטה הראשונה), קיבל בית משפט השלום בטבריה (סגן הנשיא נ' מישורי לב טוב) את הבקשה, חרף המלצת שירות המבחן לשחרר את המשיב למעצר בית בליווי מפקחים מתאימים. זאת, לאחר שקבע כי קיימות נגד המשיב ראיות לכאורה ו"עילת מסוכנות ממשית ומשמעותית", כלשונו, וכי אין בכוחה של חלופת המעצר המוצעת כדי לאיין מסוכנות זו, בין היתר בשל זהות המפקחים המוצעים.

משכך, הורה בית משפט השלום על מעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

ביום 11.7.2018 הגיש המשיב לבית משפט השלום "בקשה לעיון חוזר", ובמסגרתה הציע חלופת מעצר הכוללת מפקחים מוצעים חדשים ומעצר בית ביישוב המרוחק ממקום ביצוע העבירות.

בהחלטתו מיום 24.7.2018 (להלן: ההחלטה השניה) קיבל בית משפט השלום בטבריה (השופט א' טל) את הבקשה, והורה על שחרור המשיב למעצר בית מלא, בהשגחת המפקחים שהוצעו ובתנאים מגבילים כמפורט בבקשה.

בנימוקי החלטתו, ציין בית משפט השלום את העובדה כי המשיב אינו בעל עבר פלילי בתחום הסמים, ולחובתו עבירה אחת בתחום האלימות במשפחה; את המלצת שירות המבחן בעניינו; ואת התרשמותו החיובית, באופן ישיר, מן המפקחים המוצעים. בית המשפט סבר כי שינוי הנסיבות מאז ההחלטה הראשונה עשוי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, והורה על שחרורו למעצר בית, כאמור.

המדינה עררה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וטענה כי לא היה מקום לשנות מההחלטה הראשונה בעניינו של המשיב, וכי אין בחלופת המעצר שנקבעה בהחלטתו השניה של בית משפט השלום כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב.

ביום 25.7.2018 דחה בית המשפט המחוזי (הנשיא א' אברהם) את הערר, תוך שקבע כי ניתן לראות את ההחלטה הראשונה בעניין המשיב "ככזו שלא שללה קטגורית את האפשרות להשגת תכלית המעצר בחלופה הולמת", ועל כן בדין שקל בית משפט השלום את הבקשה לעיון חוזר שהוגשה על ידי המשיב, למרות סמיכות הזמנים בינה ובין ההחלטה הראשונה בעניינו.

לגופו של עניין, נקבע כי גם אם מדובר במקרה "גבולי", כהגדרת בית המשפט, הרי שיש בחלופת המעצר שנקבעה בהחלטה השניה כדי להשיג את תכליות המעצר, ובכלל זה לאיין את מסוכנות המשיב ולהפיג את החשש מפני השפעתו על העדים.

בנימוקי בקשתה ל בית המשפט העליון, טענה המדינה כי לא היה מקום להידרש לבקשה לעיון חוזר שהגיש המשיב. לטענתה, שגו הערכאות דלמטה בפרשנות ההחלטה הראשונה שניתנה בעניינו של המשיב, אשר הושתתה, לשיטתה, בעיקר על מסוכנות המשיב ולא על אי-התאמת המפקחים המוצעים בחלופת המעצר שהוצגה בפני בית משפט השלום.

עוד טענה המדינה כי לא היה מקום להתבסס על המלצת שירות המבחן בעניינו של המשיב, שעה שבית משפט השלום דחה המלצות אלו בהחלטתו הראשונה.

כן השיגה המדינה על הקביעה כי המשיב נעדר עבר הפלילי רלוונטי, לאור הרשעתו הקודמת בעבירת אלימות במשפחה, כאמור לעיל.

נוכח כל האמור, סברה המדינה כי תנאי חלופת המעצר שנקבעה אינם מונעים מהמשיב להמשיך ולעסוק בסחר בסמים מסוכנים, ולפיכך מתקיימות בענייננו נסיבות חריגות המצדיקות את קבלת רשות הערר, כמו גם את מעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

בית המשפט העליון דחה את בקשת המדינה תוך קביעה שבעניין מעצרים בית המשפט העליון יתערב רק במקרים המעוררים שאלה משפטית, החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, או בהתקיים נסיבות חריגות (בש"פ 3970/18 אסווד נ' מדינת ישראל (5.6.2018)).

בית המשפט העליון קבע, שאכן, הוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית בעבירות סמים, וזאת בשל החשש כי יעלה בידי החשוד להמשיך בביצוע עבירות גם ממקום חלופת המעצר. עם זאת, מקום בו יש בחלופת המעצר כדי לאיין חשש זה, כמו גם את מסוכנות המשיב, יש להורות על שחרור לחלופת מעצר גם בעבירות אלה (בש"פ3702/15 ברק נ' מדינת ישראל (03.06.2015)).

בנסיבות המקרה דנן, לא נעלמה מעיני בית המשפט העליון מסוכנות המשיב, והוא יתייחס לכך שאף ניתנה לכך התייחסות בהחלטות בתי המשפט. יחד עם זאת, עיון בהחלטתו של בית משפט השלום ובפרוטוקול הדיון שהתקיים בפניו מעלה כי חלופת המעצר החדשה, ובכלל זה המפקחים המוצעים, נבחנו באופן יסודי ומעמיק, ונמצא כי יש בה כדי להפיג את מסוכנותו של המשיב באופן מיטבי, בנוסף לשורת המגבלות שהטיל עליו בית משפט השלום.

יש להזכיר, בהקשר זה, כי לערכאה הדיונית קיים יתרון מובנה בהערכת חלופות מעצר, נוכח התרשמותה הבלתי אמצעית מהמפקחים המוצעים (בש"פ 1454/18 מור נ' מדינת ישראל(‏22.2.2018)), וכך גם בענייננו, עת התייצבו המפקחים המוצעים לפני בית משפט השלום, אשר התרשם ממידת התאמתם.

נוסף על כל האמור, בית המשפט העליון אף קבע, כי בהחלטות בתי המשפט הקודמות ניתן המשקל הראוי להמלצת שירות המבחן, וכך גם באשר לעברו הפלילי של המשיב, בנסיבות העניין- כך שבית המשפט העליון מצא כמוצדקת את ההחלטה לשחרר את המשיב ממעצר עד תום ההליכים.


עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום חמישי, 5 ביולי 2018

עו"ד נועם קוריס - שינוי תנאי קופות הגמל לטובת עובדי הציבור

עו"ד נועם קוריס - שינוי תנאי קופות הגמל לטובת עובדי הציבור

עו"ד נועם קוריס  ושות' ב - ynet.co.il

התובע הייצוגי טוען באמצעות משרד עורכי דין נועם קוריס ושות', כי עמיתי הקופות הרלוונטיות שהפקידו ו/או העבירו כספים לידי בנק יהב ולהלמן אלדובי בין השנים 2004-2009,  יהיו זכאים לקבל החזר כספי. נזקם של התובעים מוערך בסך הכל  בכ-122 מיליון שקל.
לדברי עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע היצוגי: "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ריבית לעמיתי הקופות החדשים וכך הם מפרסמים לציבור. בשנת 2004 שונה החוק והם כבר לא מחוייבים לשלם ריבית לפי החוק, אבל הם הפסיקו לשלם את הריבית, למרות שאת הפרסומים שלהם בתקנוני קופות הגמל הם לא שינו כבר 5 שנים".

יום חמישי, 10 במאי 2018

עו"ד נועם קוריס: לקחו להן את המרצדס. בית המשפט העליון אישרר חילוט לאור עבירות מס והלבנת הון בסכום "פעוט" של 1.3 מיליארד ₪

עו"ד נועם קוריס: לקחו להן את המרצדס. בית המשפט העליון אישרר חילוט לאור עבירות מס והלבנת הון בסכום "פעוט" של 1.3 מיליארד ₪
המדיניות הננקטת על ידי הרשויות במלחמה נגד הפשיעה הכלכלית הינה בין היתר פגיעה כלכלית בעבריינים, למשל על ידי חילוט כספים ונכסים שהושגו בעבירה.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המלצות משטרה בתקשורת

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

בית המשפט העליון אישרר לאחרונה חילוט כחלק מהמאבק בפשיעה הכלכלית, הפעם בפרשה פלילית הנוגעת לאיציק וזאנה, שנעצר בגין עבירות מס והלבנת הון בסכום "פעוט" של 1.3 מיליארד ₪.
במסגרת ההליכים באותה פרשה נקטה המדינה בהליכי חילוט, ובין היתר, חילוט של רכב המרצדס הלבן שבו נוהגת ומשתמשת המערערת 2, נציין כי המערערת 1 זוגתו של איציק וזאנה היא אמה של המערערת 2 ושתיהן טענו לזכות ברכב.
הצדדים הביאו ראיותיהם בפני בית משפט קמא שדן בעניין בהתאם להוראת החילוט בסעיף 36 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג -1973, ובסופו של יום דחה את תביעת הטוענות לזכות.
אין כיום חולק שרישום הרכב על שם המערערת 1 אינו מעיד על כך שהרכב בבעלותה, באשר הרכב שימש ומשמש את המערערת 2. אף אין מחלוקת של ממש כי מתוך סכום כולל של 273,000 ₪ ששימש לרכישת המרצדס, סכום של 153,000 ₪ הוצא בסופו של דבר מחברה הנמצאת בשליטתו של איציק וזאנה.
המחלוקת נסבה למעשה על סכום של 120,000 ₪, אשר אין חולק כי שולם בהמחאה שיצאה מחשבונה של המערערת 1. ברם, שתי המערערות הסתבכו עד מאוד בגרסאותיהן, נוכח קיומן של סתירות בין הודעותיהן במשטרה לבין האמור בתצהיריהן ובעדותן בבית המשפט. כך, לדוגמא, טענה המערערת 1 כי בתה, המערערת 2, מכרה מרצדס שחור קודם שהיה בבעלותה ובכספים אלה השתמשה לרכישת המרצדס הלבן. כן סיפרה כי הסכום שניתן לצורך רכישת הרכב מקורו בסך של 70,000 דולר שהחזיקה בדירתה במשך שנים, ואשר יועד לרכישת דירה עבור המערערת 2. גם המערערת 2 הזכירה בחקירתה רכב מרצדס קודם שמכרה על מנת לממן רכישת המרצדס. רוצה לומר, כי המערערות לא הצליחו להראות מקור הכספים ולא שכנעו את בית המשפט כי הכספים, למצער, לא התערבבו בכספים שהזרים איציק וזאנה, אשר מהחומר שהוצג לבית המשפט עלה כי המערערת 2 היא בת זוגו מזה שנים רבות.
בית המשפט העליון קבע שחילוט המרצדס על ידי המדינה נעשה כדין ולא התערב כאמור בשיקול הדעת.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שלישי, 13 בפברואר 2018

עו"ד נועם קוריס על דונלד טראמפ, פייסבוק וחברת החשמל

עו"ד נועם קוריס מודיע על מחילת חובות לניצולי שואה

עו"ד נועם קוריס – על מדונה ועל הסרת תוצאות מגוגל

עו"ד נועם קוריס - תודה לעמותת לתת תקווה

עו"ד נועם קוריס – על בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, פייק ניוז, שיימיניג, ועל טרור ברשת

עו"ד נועם קוריס - עובד בחברת החשמל הטריד מינית

  • עו"ד נועם קוריס
    1. עלינו באינטרנט:

      נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

      נ. קוריס ושות' - האיגוד הישראלי לשחמט