יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

האם יהונתן קלינגר מעודד ניצול לרעה ?

האם יהונתן קלינגר פגע פגיעה חמורה באינטרס הציבורי ?
מחשבות על פס"ד  עו"ד לאה דורפמן נגד ערן ורד בו דחה בית המשפט את עמדתו של יהונתן קלינגר ואסר על ערן ורד להטריד את קציני בית המשפט והצוות המנהלי.
חופש הביטוי משתרע על כל צורות הביטוי; הוא כולל בחובו ביטוי של דעות מקובלות ודעות חריגות; הוא משתרע על דעות שאוהבים לשמוע ועל דעות מרגיזות וסוטות. חופש הביטוי הוא החופש להביע דעת – כדברי השופט ברנן – "ללא מעצורים, ללא איסתניסטיות ופתוח לרווחה" "בפרשת New York Times v. Sullivan, 376 U.S. 254 (1964)).
אף על פי כן, במקרים חריגים, גם הלגיטימיות שנותן חופש הביטוי לשקר כאמור בבג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272), לא מאפשר התנהגויות לא חברתיות שמגיעות לכדי פגיעה רצינית וחמורה באינטרס הציבורי.
בפס"ד ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד, הטילה כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק, צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ערן ורד, שחלק מדרכי התבטאויותיו פסולות על פי ההחלטה, 'אינן ראויות' ואף בוגדות בחופש הביטוי.
באותו הדיון, דחה בית המשפט את טענותיו של עו"ד יהונתן קלינגר וקבע שיש לתת צו נגד מרשו, שיאסור עליו לבצע חלק מפעולותיו, אותן נאסר עליו להמשיך לבצע.
בדיון המשותף בערעורים הפליליים בש"פ  5934/05 ובש"פ  6238/05 (מדינת ישראל נ' שי מלכה) הסביר כבוד הנשיא, השופט אהרון ברק, כי:
 "לא כל ביטוי הנופל לגדר היקפו של חופש הביטוי זוכה להגנתה של המדינה. ענין לנו באיזון (אופקי או אנכי) בין ערכים ואינטרסים מתנגשים. במסגרת איזון זה ניתן למשל להגביל את חופש הביטוי אם הפגיעה של הביטוי באינטרס הציבורי היא קשה, רצינית וחמורה, וקיימת הסתברות קרובה לוודאות כי מתן חופש לביטוי יביא לאותה פגיעה בכלל או בפרט."
כבוד הנשיא ברק הדגיש בפסק דינו, שרק במקרי קיצון חריגים, בהם קיימת הסתברות קרובה לוודאות שהניצול לרעה של חופש הביטוי יפגע באינטרס הציבורי, יוגבל חופש הביטוי בצו שיפוטי.

הטלת האיסורים על ידי בית המשפט, נגד דעותיו של יהונתן קלינגר וחברו המטרידן לימדו, כי אפילו בחופש שהנו ללא גבולות יש כאלו המוצאים את הדרך לנצלו לרעה ולבגוד במטרתו האמיתית של חופש הביטוי.

נזכיר שהערך העליון ממנו צמח חופש הביטוי הוא: "החופש של היחיד להגשים את עצמו; חופש הביטוי הוא החופש של היחיד (ראו: בג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272)."

בית המשפט באותו עניין עוד הסביר בקביעותיו על גבולות חופש הביטוי, כי: "חופש הביטוי וההפגנה ניתן בישראל לכל. הוא מהווה את "ציפור נפשה" של הדמוקרטיה (הנשיא ש' אגרנט בע"פ 255/68 מדינת ישראל נ' בן משה, פ"ד כב(2) 427, 435). יש לה "מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם" (בג"ץ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח(2) 393, 398)"

הכותב הנו עורך דין ממשרד נועם קוריס ושות, עורכי דין
האמור אינו מהווה יעוץ משפטי

יום חמישי, 18 בנובמבר 2010

שנתיים מאסר בפועל לגבר שזרק על נשיאת בית המשפט העליון נעל




המערער

ע"י ב"כ עו"ד דוד ונטורה

נגד


המשיבה

ע"י עו"ד יובל קפלינסקי
מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)



כללי
1.     ערעור על חומרת העונש שהוטל על המערער בגזר דין של בית משפט השלום בירושלים (סגן הנשיא שמעון פיינברג).
המערער הורשע בביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין); היזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין; זילות בית משפט, עבירה לפי סעיף 255 לחוק העונשין, ונגזר עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה של 3 שנים החל מיום מעצרו ומאסר על תנאי לתקופה של שנה.
הערעור כוון תחילה כלפי הכרעת הדין וגזר הדין, אך במעמד הדיון בערעור חזר בו המערער מהערעור ככל שהוא נוגע להכרעת הדין וטען לעניין העונש בלבד.   

כתב האישום
2.     על פי האמור בכתב האישום שבו הורשע המערער, הגיע המערער ביום 27.1.10 לאולם דיונים בבית המשפט העליון, שבו התקיים באותה עת דיון בראשות כב' נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש. המערער התיישב באולם, ולאחר מכן קם לפתע ממקומו, והשליך לעבר הנשיאה ביניש את אחת מנעליו, תוך שהוא צועק לעברה "מושחתת, הרסת לי את החיים". הנעל פגעה בראשה של הנשיאה, בסמוך לעינה השמאלית. כתוצאה מכך נפלה הנשיאה על הארץ, משקפיה נשברו, נגרמו לה חבלות במצחה ובאפה והיא דיממה מאפה.

ההליך בעניין העונש בבית משפט קמא
3.     בבית משפט קמא טענה המשיבה כי המערער אמנם הודה בחלק מרכיבי העבירות שבהן הואשם, אך לא לקח אחריות מלאה על מעשיו ולא חסך זמן שיפוטי. עוד נטען כי המערער הורשע בכך שפגע פגיעה פיזית בנשיאת בית המשפט העליון, אחד מסמלי השלטון במדינת ישראל, וכי עשה כן במהלך דיון משפטי. לדברי באת כוח המשיבה, המערער, שביצע את מעשיו חרף אבטחה שהייתה במקום, וחרף העובדה שבאותה עת היה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה, הוכיח בכך כי אין לו מורא מפני החוק. כמו כן, למערער עבר פלילי הכולל מספר עבירות אלימות, שבוצעו לאורך מספר עשורים, דבר המעיד אף הוא על מסוכנותו ועל כך שבמקרה הנוכחי, בניגוד לעבר, יש למצות עימו את הדין. באת כוח המשיבה הוסיפה כי מיצוי הדין עם המערער נדרש גם על מנת להרתיע אחרים מפני ביצוע מעשים דומים, וזאת, נוכח קיומה והתגברותה של תופעת הפגיעה באנשי ציבור.
לתמיכה בטענותיה הפנתה באת כוח המשיבה למספר פסקי דין שבהם נגזרו עונשים שנעו בין 4 חודשי מאסר בפועל ל- 14 חודשי מאסר בפועל על נאשמים שהורשעו באיום על שופטים.
לבסוף טענה המשיבה כי אין חולק כי למערער נסיבות אישיות קשות. עם זאת, לדבריה, בכך אין כדי לייתר את הצורך להרתיע את המערער ואחרים מפני ביצוע מעשים דומים כלפי שופטים.
נוכח זאת, ביקשה באת כוח המשיבה להשית על המערער עונש שלא יפחת מ- 3 שנות מאסר בפועל.

4.     המערער העיד לעניין העונש ואף העיד עדים נוספים לעניין זה.
עדות המערער נסבה בעיקר סביב האירועים שהובילו אותו, לטענתו, לביצוע העבירות נשוא כתב האישום. בכלל זה פירט המערער בהרחבה את תולדותיו של סכסוך חריף שניטש מזה זמן רב בינו לבין גרושתו. לדבריו, סכסוך זה, שהיבטים שונים שלו התבררו בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, כמו גם החלטות שגויות, לגישתו, שהתקבלו בעניין על ידי השופט שדן בעניינו, בצירוף התנהלות בלתי מקצועית מצד עורכי דין שייצגו אותו בהליכים אלה, הביאו אותו למצב כלכלי, אישי ונפשי קשה ביותר. מצב זה, שכלל, בין היתר, נתק משניים מילדיו ומנכדיו, הוא שהוביל אותו למצב של חוסר אונים ולביצוע המעשים שבהם הורשע.    
שניים מחבריו של המערער העידו על ההשקעה הרבה שהשקיע המערער בחינוך ילדיו ועל העזרה הרבה שהושיט לאחד מהם, שנאלץ להתמודד עם מחלת הסרטן.
בנוסף, העיד אחד מבניו של המערער על הקשיים הרבים מהם סובלת משפחת המערער. בנו של המערער אף שלח מכתב לנשיאה ביניש (שהוגש כמוצג מטעם המערער), שבו התנצל בשם אביו על מעשיו ותיאר את מצבו הקשה של האב ומשפחתו.
מטעם המערער הוגשו גם מספר מוצגים הנוגעים להליך האמור בבית המשפט לענייני משפחה. בין היתר הוגש תסקיר שנערך בעניין שניים מילדיו של המערער, שממנו ניתן ללמוד על הפגיעה שנגרמה לילדיו כתוצאה ממעורבותם בסכסוך בינו לבין גרושתו. בנוסף, הוגשו מסמכים המעידים על הטיפול המסור שהעניקו המערער ובנו לקרובת משפחתם שסבלה מבעיות רפואיות קשות. 
לאחר דברים אלה טען הסנגור כי את מעשי המערער, חמורים ככל שיהיו, יש לבחון על רקע דברי המערער, המעידים על מצבו הקשה בעת ביצוע המעשים ועל אוזלת יד המערכת בטיפול בעניינו. כמו כן, יש לבחון את המעשים על רקע התנהלותו הבעייתית, לדבריו, של השופט בבית משפט למשפחה. הסנגור הוסיף כי העונש שמבקשת המשיבה להשית על המערער הוא חסר תקדים. לעניין זה הפנה הסנגור לת.פ 2359/04 מדינת ישראל נגד אזולאי (להלן – פסק דין אזולאי), שבו גזר בית משפט השלום בראשון לציון עונש של 8 חודשי מאסר בפועל על נאשם שניסה להשליך את דוכן העדים על שופט. לבסוף הפנה הסנגור לכך שהמערער עצור מאז חודש ינואר 2010 וביקש כי בית המשפט יסתפק בתקופה זו.

5.     גזר הדין של בית משפט קמא:
בגזר דינו ציין בית משפט קמא כי התרשמותו היא שלמערער נעשה משפט צדק בבית המשפט לענייני משפחה וכי בטענות המערער בנוגע להליכים המשפטיים שבהם היה מעורב אין כדי להפחית מחומרת התקיפה הבוטה שביצע. מדובר במעשה חמור מכמה היבטים. ראשית, התקיפה תוכננה מראש ובוצעה כלפי מי שעומדת בראש המערכת המשפטית, במהלך דיון באולם בית המשפט, דבר שהוא בגדר קריאת תגר על המערכת המשפטית כולה. "מדובר בזילות בית המשפט בדרגה הגבוהה ביותר. המחוקק קבע עונש מקסימום של 3 שנות מאסר בגין עבירה זו, ויש לשוות עונש מירבי זה לנגד עינינו בבואנו לגזור את הדין במקרה הנדון". בנוסף, מדובר בפגיעה גופנית בנשיאה ובפגיעה בכבודה.
צוין כי למערער עבר פלילי הכולל 8 הרשעות קודמות, בעיקר בעבירות אלימות, וכי העבירות שבביצוען הורשע המערער במקרה הנוכחי בוצעו בעת שהיה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי כתוצאה מעבירת איומים שבביצועה הורשע בשנת 2007, דבר המעיד כי המערער אינו נרתע מאימת הדין. יתרה מכך, המערער אמנם הודה ברכיבים מסוימים בעבירות שביצע, אך כפר באחרים. כמו כן, המערער אמנם הביע צער על הפגיעה בנשיאה, אך לא הביע חרטה כנה על מעשיו, ואף התעקש לזמן את הנשיאה לעדות על מנת להביכה עוד יותר. בנוסף, המערער אמנם העיד עדים שסיפרו על מעשי חסד שעשה עם אדם שסבל ממחלה קשה, אך נסיבה זו, כמו גם נסיבות אחרות לקולא שלהן טען המערער, מתגמדות נוכח חומרת העבירות שבביצוען הורשע.    
אשר לרמת הענישה, הודגש כי מעשיו של המערער חמורים יותר מהמעשים שנידונו בפסקי הדין שאליהם הפנתה באת כוח המשיבה, שכן המערער לא הסתפק בעלבונות ואיומים. עוד קבע בית משפט קמא כי יש לאבחן את פסק הדין האמור בעניין אזולאי מהמקרה שלפניו, שכן בעניין אזולאי דובר בעונש שהוטל במסגרת הסדר טיעון, שכלל הודאה מצד הנאשם ושהביא בחשבון את העובדה שהנאשם כבר נתון במאסר בגין הרשעה אחרת. כמו כן, בעניין אזולאי דובר במעשה אלימות שבוצע כתגובה ספונטנית לגזר דין שהוקרא בפני הנאשם. 
לבסוף ציין בית משפט קמא כי "אסור שמקרה שכזה או דומה לו יחזור על עצמו. העונש חייב למלא את הייעוד של ההרתעה האישית כלפי הנאשם שבפנינו וגם את הייעוד של ההרתעה הציבורית למען יראו וייראו".
         
הערעור
6.     בכתב הערעור חזר המערער על תיאור הסכסוך האמור בינו לבין גרושתו, על תיאור העוולות שנגרמו לו, לטענתו, על ידי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים ועל תיאור המצב הקשה שאליו נקלע, לדבריו, כתוצאה ממאורעות אלה.
לטענת המערער, העונש שנגזר עליו "חורג מכל פרופורציה בחומרתו". לעניין זה טען הסנגור כי הטלת עונש חמור יתר על המידה על המערער תביא למצב שבו יסבור הציבור כי בית המשפט בא עימו חשבון על כך שפגע באחד משופטיו. כמו כן, לטענת המערער, בית משפט קמא לא ייחס משקל לנסיבות החריגות שהביאו את המערער לבצע את המעשים שבביצועם הורשע. עוד טען המערער כי "עברו הפלילי ברובו הוא רחוק ואילו עברו הפלילי הקרוב כולו תוצאה של אותה התדיינות מול בית המשפט לענייני משפחה...".    

7.     בדיון לפנינו טען הסנגור כי אין חולק על חומרת מעשיו של המערער. עם זאת, לדבריו, היה מקום להביא בחשבון כי המערער פעל כפי שפעל מתוך תחושה של חוסר אונים ומתוך מחשבה שנדרס על ידי המערכת וכי אין המערער דומה למי שביצע עבירה ממניעים אופורטוניסטיים. עוד טען הסנגור כי אין בסיס לקביעת בית משפט קמא לפיה למערער נעשה צדק בבית המשפט לענייני משפחה וכן כי לא היה מקום לשקול כנסיבה לחומרה בגזר הדין את התעקשותו להעיד את הנשיאה, שהייתה רשומה כעדת תביעה בתיק. לבסוף חזר הסנגור על טענתו לפיה העונש שהוטל על המערער חורג מרף הענישה הנוהג והוסיף כי על בית המשפט להראות כי ביכולתו לגלות רחמים גם כלפי מי שפגע בו.

8.     בא כוח המשיבה מצדו ציין, כבר בתחילת דבריו, כי עמדת המשיבה היא כי יש מקום להקלה בעונשו של המערער. לדבריו, קביעותיו של בית משפט קמא לגבי חומרת מעשהו של המערער נכונות, כך שהמערער, גם נוכח עברו הפלילי, ראוי לעונש של מאסר בפועל, שיהיה "ממושך, כואב, אפקטיבי, מרתיע ומגונן". עם זאת, בא כוח המשיבה ציין כי עברו הפלילי של המערער הוא ברובו ישן, כי אף עונש נמוך יותר משלוש שנות מאסר יכול שיהיו לו התכונות שנמנו לעיל וכי עונש מעין זה "לא יהיה בגדר עונש קל יותר כי אם עונש כבד פחות".

דיון והכרעה
9.     לאחר עיון בחומר הרלוונטי ושקילת עמדות הצדדים, החלטנו לקבל את הערעור ולהקל במידה מסוימת בעונשו של המערער.

10. המעשה שביצע המערער אכן מופלג בחומרתו. מדובר באירוע אלימות שכוון נגד נשיאת בית המשפט העליון במהלך דיון בבית משפט. הפגיעה כוונה אל ראש הרשות השופטת שהיא אחת מרשויות השלטון במשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. חומרת המעשה נעוצה גם באלימות שבה הוא בוצע וכן בזילות החמורה של בית המשפט. כמו כן, אירוע האלימות הנידון מצטרף לגל האלימות הגואה בחברה ומחייב ענישה ממשית, חמורה ומרתיעה. לפיכך, תמימי דעים אנו עם בית משפט קמא אשר ראה לנכון להטיל על המערער עונש של מאסר ממושך.  

11. עם זאת, כפי שאמר בהגינות בא כוח המשיבה, גם עונש מאסר בפועל מופחת מהעונש המירבי הקבוע בחוק, עונה על מטרות הענישה במקרה הנידון. כמו כן, העבר הפלילי של המערער פורט אמנם בגזר דינו של בית משפט קמא תוך ציון מספר ההרשעות הקודמות אך לא הובהר בו כי מדובר בעיקר בהרשעות ישנות.

12. בנוסף, העונש שהוטל על המערער הוא עונש חמור ביחס לענישה הנוהגת בעבירות שבביצוען הורשע המערער ובעבירות של תקיפת עובדי ציבור בכלל ושופטים בפרט. זאת, אף אם נביא בחשבון את מאפייניו הייחודיים של המקרה הנוכחי.
בע"פ 711/86 מויאל נ' מדינת ישראל אישר בית המשפט העליון עונש של 12 חודשי מאסר בפועל שהוטל על נאשם שהורשע בהשלכת ספר לעבר שופטת שגזרה את דינו (הספר פגע בראשה של השופטת).
בע"פ 500/87 בורוכוב נ' מדינת ישראל אישר בית המשפט העליון עונש של שנתיים מאסר בפועל (בצירוף מאסר על תנאי) שנגזר על נאשם שהורשע בכך שארב לאחד מהדיינים בבית הדין הרבני האזורי שנתנו פסק דין בעניין שבו היה מעורב, הכה אותו באגרופיו בלחי, בגב ובחזה והמשיך במעשה גם כאשר הדיין נס מפניו ללשכתו וגם לאחר שנודע לו מפי פקיד שנכח במקום כי הדיין מחלים באותה עת מניתוח לב פתוח.  
בעניין אזולאי שהוזכר לעיל גזר בית משפט השלום בראשון לציון עונש של מאסר בפועל למשך 8 חודשים (ומאסר על תנאי) על נאשם שהורשע בניסיון להשליך את דוכן העדים על שופט. אמנם, באותו עניין, בשונה מהמקרה הנוכחי, הניסיון לא צלח בשל התערבות המאבטחים. כמו כן, אין מדובר בתקדים מנחה או מחייב. עם זאת, יש בכך כדי ללמד על רמת הענישה הנוהגת.
במספר פסק דין שעסקו באיומים שהושמעו כלפי שופטים, שאוזכרו בגזר דינו של בית משפט קמא, נגזרו על העבריינים עונשים שנעו בין 4 לבין 14 חודשי מאסר בפועל. אמנם במקרים האמורים, בשונה מהמקרה הנוכחי, דובר באיומים שלא הגיעו לכדי מימוש, אך בכך אין די, לגישתנו, כדי להצדיק פערי ענישה כה גדולים בין מקרים אלה למקרה הנוכחי. 
במקרים רבים אישר בית המשפט העליון עונשי מאסר בפועל לתקופות של מספר חודשים בודדים (ולעיתים אף עונשים חמורים פחות) שהוטלו על נאשמים שתקפו עובדי ציבור. זאת, גם כאשר דובר בתקיפות חמורות יותר בהיבט הפיזי מהתקיפה שבה הורשע המערער במקרה הנוכחי (ר' למשל רע"פ 6941/10 מזרחי נ' מדינת ישראל; ע"פ 5646/08 מדינת ישראל נ' טחאן; רע"פ 4166/07 אבריק נ' מדינת ישראל; רע"פ 8728/09 קומע נ' מדינת ישראל).
ברע"פ 6865/97 לדרמן נגד מדינת ישראל אישר בית המשפט העליון עונש של שלוש שנות מאסר בפועל שהוטל על נאשם בעקבות אלימות שנקט כלפי נבחרת ציבור. לדרמן שפך כוס תה רותח על פניה של חברת הכנסת יעל דיין, גרם לה לכוויות קשות והורשע בעבירה של גרימת חבלה חמורה ולא בתקיפה בלבד. בית המשפט ציין כי הרקע למעשה היה אידיאולוגי וכי לדרמן פעל בעקבות תכנון מוקדם ובזדון. עברו הפלילי של לדרמן היה מכביד ביותר וכלל, בין היתר, הרשעה בעבירת רצח. לדרמן כפר במעשים שיוחסו לו והורשע לאחר ניהול הוכחות. עם כל החומרה שיש לייחס למעשיו של המערער, דומה כי מעשהו של לדרמן היה חמור יותר, במידה שיש בה כדי להשליך על התגובה העונשית הראויה בכל אחד מהמקרים.

13. נוכח האמור לעיל, ובשים לב גם לנסיבותיו האישיות של המערער, שאינן קלות; לכך שעברו הפלילי של המערער הוא ברובו ישן; לכך שהמערער הודה בשלב מוקדם במרבית המיוחס לו; לכך שאמנם מדובר באירוע חמור, אך אין מדובר בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות או בגרימת חבלה חמורה, החלטנו לקצר את עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער, כך שהמערער יירצה עונש של מאסר בפועל לתקופה של שנתיים מיום מעצרו. שאר חלקי גזר דינו של בית משפט קמא יעמדו בעינם.

ניתן היום,  ט' כסלו תשע"א, 16 נובמבר 2010, במעמד המערער ובא-כוחו.


מוסיה ארד, נשיאה

יעקב צבן, סגן נשיא






נקבע בפס"ד הלינור הראר - סעיף 30 חוק התקשורת

      בית משפט עליון קבע בפס"ד הלינור הראר בקשר עם סעיף 30 חוק התקשורת בזק ושידורים, כי
(1) אין לקבוע כי אופן השימוש במתקן בזק לצורך סעיף 30 הוא אך ורק בעל יסוד טכני וכי אין רלוונטיות לתוכן. התוכן שלוב בצורה, ושניהם יחד יוצרים את השלם, את "ההטרדה בשלמותה". בית המשפט יבדוק כל מקרה לגופו, הן במדד כמות ההטרדות והן במדד תוכנן – האם זה או זה או שניהם יחדיו "מפחידים", "יוצרים חרדה", "פוגעים", "מטרידים", כלשון סעיף 30 (80ד, ז – 81א, 88ב).
(2) תכלית האיסורים הפליליים הקבועים בחוק התקשורת היא בין השאר מניעתו של שימוש לרעה במכשירי הבזק ובאפשרויות הטמונות בהם. אפשרויות אלה כוללות לא רק את השימוש הטכני במכשיר, אלא אף את המסרים המועברים בו (94ב).
(3) אין הטרדת הזולת בטלפון או בפקסימיליה ביטוי לחופש ביטוי. אין חופש הביטוי החופש לרדת לחיי הזולת ב"מבצרו" האישי. כאן אחד מגבולותיו של חופש הביטוי (92א – ב, ה).
(4) יש להותיר על מכונה את קביעתו של בית המשפט המחוזי, שלא מטעמיו, שלפיה המערערת עברה את העבירה. יש לדחות את הערעור (97ו).

להמשך תמצית פסק הדין הלינור הראר 

(מיני רציו) תמצית פסק הדין ברשות ערעור פלילי 03 / 10462

 
נגד
בבית בית משפט השלום הרשיע את המערערת בעבירה של  הטרדה על פי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת) לאחר שקבע כי המערערת פנתה למתלוננת בטלפון ובפקסים בלשון מאיימת. המערערת ערערה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי רק שימוש פיזי באופן מטריד במתקן בזק יכול ליצור את העבירה שבסעיף 30, ואין רלוונטיות לתוכן הדברים המועברים באמצעות המתקן. כן קבע כי בממצא של בית משפט השלום באשר לפקסים רבים ששלחה המערערת למתלוננת יש משום פן פיזי והטרדה, ועל כן נדחה הערעור. מכאן הבקשה לרשות ערעור. הבקשה נדונה כערעור.  לתמצית פסק הדין הלינור הראר

יום ראשון, 14 בנובמבר 2010

ערן ורד מפריע למשתמשי הפייסבוק

ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ערן ורד ונאסר עליו לשלוח דואר אלקטרוני, למשך 6 חודשים

כותב המאמר, עורך דין נועם קוריס, מייסד משרד נ. קוריס ושות' עורכי דין

תופעת הספאם והניצול לרעה בפייסבוק
האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק העלתה שיח ציבורי מעניין על סמכויות מדינת ישראל לחוקק ולאכוף את האסור והמותר בנעשה ברשת האינטרנט, בשטחי ריבונותה.
תקדימי האכיפה האזרחית העלו בשיח הציבורי באינטרנט שאלות על מערכת היחסים הרצויה בין ס' 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח -2008, שחוקק בישראל ונכנס לתוקפו ביום 01.12.2008. לבין הוראות אתרי אינטרנט, דוגמת הפייסבוק שבבעלותו של מר מארק צוקרברג.
כך למשל, עלתה באמצעי התקשורת טענה לפיה הצטרפות לרשת הפייסבוק עצמה, מאפשרת מבחינה משפטית, לכל 500,000,000 הגולשים בה לשלוח ללא הבחנה וללא הגבלה לכל גולש אחר היישר אל תיבת הדואר, של כל שאר הגולשים, פרסומיים ללא פיקוח, ככל העולה על דעתו ובין היתר לרכישת כל מוצר או שירות, תוך ויתור על הכללים שנקבעו בנושא, בישראל.
לפי אותה השיטה, אין למעשה משמעות לחקיקה הישראלית האוסרת פרסומי תועבה, הסתה, הימורים, זכויות יוצרים או לשון הרע, ככל שבעלי רשת חברתית דוגמת צוקרברג יחליט (באופן תיאורטי) לפרסמם או לפעול בניגוד אליהם, באמצעות כל תיבות הדואר האלקטרוני ברשת.
אומנם, ס' 30(א) לעיל טרם נדון בישראל בערכאות הקובעות תקדימים, אך בית המשפט כבר קבע, כי אדם רשאי להצטרף לקבוצה ובכל זאת לעמוד על כך שלא יקבל ממנה דברי פרסומת ולמשל בתק 36975/10 גיא מור נ' אוניברסיטת תל אביב (תביעות קטנות - תל-אביב-יפו, רונן אילן).
פסיקה זו גם קובעת למעשה, ששולח ההודעה אינו חייב להיות גוף מסחרי ודי בכך שההודעה עצמה הנה בעלת אופי מסחרי.
לא מיותר לציין גם, שחוזה הפייסבוק האחיד לא יכול להוות חוזה מחייב, שכן ממילא לא עבר את מבחני הפיקוח וההגנה על הציבור בישראל, כפי שמחייב חוק החוזים האחידים.

האינטרס הציבורי בישראל
איגוד האינטרנט בישראל, כמו גם עורכי דין ומומחים, גורסים שבתי המשפט ימשיכו במגמה שהחלה לאכיפת איסור משלוח דואר הזבל, ויקבעו שגם במסגרת האינטרנט בכלל לרבות ברשת הפייסבוק, יש לשמור על המסגרת הנורמטיבית של  החוק ועל דרישת פעולת הסכמה אקטיבית (OPT-IN), שאינה מתמלאת למשל ברשימות התפוצה הרחבות בפייסבוק במסגרת קבוצות מסוג "אירוע" או "EVENT" אליהן יכול המפרסם או כל צד שלישי, לצרף כל גולש ללא ידיעתו ובוודאי שללא הסכמתו, כך שמבחינה טכנית יוכל כל מנהל בקבוצה לשלוח מיליוני הצעות רכישה טורדניות לכל מי שצורף לרשימת התפוצה, בניגוד לרצון ציבור הנמענים ובניגוד להכרעת הכנסת בנושא, כפי שבאה לידי ביטוי בחקיקה הישראלית.
לדעתנו, אין הוראות הפייסבוק יכולות לגבור על האינטרס הציבורי הפרטיקולארי של מדינת ישראל ואין בהוראות הפייסבוק בכדי לאפשר לשלוח הודעות פרסומיות או כל הודעה אחרת הנוגדות את החוק הישראלי.

ראינו, שבלוגרים רבים, כמו גם עורכי דין מתחום האינטרנט אוחזים בדעות דומות ביחס לצורך בחסימת הספאמרים ברשתות החברתיות והשימוש שנעשה לרעה בהפצת ספאמים והפרעות אחרות ברשתות החברתיות.

אפילו הצטרפות אקטיבית לקבוצה שהוקמה בפייסבוק לקידום מכירות של מוצר או שירות מסוימים אינם מהווים הסכמה גורפת לקבל דברי פרסומת אחרים מאותה הקבוצה וספק אם הצטרפות לקבוצת תמיכת סטודנטים בעובדות ניקיון, תוכל להוות הסכמה לעניין החוק, לקבלת חומר פרסומי והצעה לרכישת מוצרי אלקטרוניקה או השתתפות בסדנא בתשלום, מאת מי מבעלי העניין שבין מקימי הקבוצה, או בצורה דקדקנית יותר כפי שהגדיר עורך דין יהונתן קלינגר, האם הסכמה להצטרף לקבוצה תוכל להיחשב כהסכמה למשלוח דברי דואר, בכל מקרה?

כך פורסם גם, כי רשת הפייסבוק אפשרה לקבוצה שהציגה עצמה כקבוצה למען החזרת גלעד שליט, לשלוח דברי פרסומת לרכישת מוצרי בריאות ותרופות מפוקפקות, לדעתנו, בניגוד להוראות החוק ובניגוד למדיניות הרצויה במדינת ישראל.

לשון חוק התקשורת
תהליך החקיקה של תיקון 40 לחוק התקשורת החל מספר שנים לפני הקמת הפייסבוק וכניסת הרשתות החברתיות.
יחד עם זאת, לשון החוק נראית כצופת פני עתיד, כאשר הודעה אלקטרונית הוגדרה כבר אז, לא רק כהודעה שנשלחה באמצעות המייל הרגיל, אלא כ"מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט".
ובנוסח המלא של הגדרת ס' 30(א)(א) לעניינו:
"הודעה אלקטרונית" – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
המחוקק בהגדרתו כלל "כל מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט", כך שלשון החוק מלמדת על כוונתו של המחוקק לאכוף את חוק התקשורת, גם ברשתות חברתיות בהן ניתן לשלוח מסרי בזק מקודדים המועברים ברשת האינטרנט וניתנים לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת.

פרסומים חברתיים ושלא למטרות רווח
נהלי רשת הפייסבוק שהוגדרה מלכתחילה כרשת חברתית ולא כרשת מסחרית מתיישבים בכפיפה אחת לדעתנו עם החקיקה הישראלית בכל הקשור לעניין הפרטני של משלוח הודעות אפילו פרסומיות, לקידום מטרות חברתיות בעלות חשיבות ציבורית, שאינן מטרות רווח.
החוק הישראלי מאפשר (ואולי אף מעודד), משלוח הודעות שאינן בעלות אופי מסחרי ושכל תכליתן הנן פעילות חברתית וציבורית.
אומנם, בית המשפט המחוזי בתל אביב דן זה שנתיים וטרם הכריע בתביעה שהגיש מר רן כיבודי נגד מפלגת הליכוד על כך שמפלגת הליכוד ניסתה לכאורה לגייס כספים באמצעות דואר אלקטרוני המוני ולציבור נמענים בלתי מבוקר, אך לדעתנו במקרים בהם מבקשת תנועה ללא מטרות רווח לעדכן על פעילותה או לקדם מטרה או פעולה התנדבותית אחרת באמצעות הודעות אלקטרוניות לא ימנע חוק התקשורת הפצת הודעות מסוג זה.
ס' 30(א)(א) לחוק מגדיר "דבר פרסומת" כ– "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;"
עיון בהתפתחות ניסוח הצעת החוק מלמד שהמחוקק הוציא בהליך החקיקה ובמכוון מהגדרות הפרסומות האסורות, את האיסור על משלוח המסרים המופצים שלא באופן מסחרי, דוגמת מסרים בדבר פעילות ציבורית או חברתית, למשל של עמותות ותאגידים, שהנם לטובת הציבור ולא לתכלית מסחרית.

עידוד מעורבות חברתית להשגת מטרות ציבוריות
עיון בהצעות החוק ובפרוטוקולים של וועדות הכנסת הרלוונטיות מלמד שהמחוקק בדיוניו לקראת חקיקת חוק דואר הזבל (תיקון 40 לעיל) התחבט האם לנקוט בגישה האמריקאית ((opt-out על פיה כל מפרסם רשאי לשלוח הודעות פרסומיות כאוות נפשו ולכל נמען, כל עוד לא ביקש הנמען לחדול מלקבל את הודעותיו, לבין הגישה האירופאית ((opt-in, על פיה נאסר על מפרסם לשלוח הודעות פרסומיות לנמען, כל עוד הנמען לא ביקש קודם לכן ובמפורש לקבלן.
המחוקק הישראלי, בחר אחרי שבחן את השלכותיהן של הגישות השונות בגישת ביניים על פיה מסרים פרסומיים מסחריים יהיו אסורים בישראל ללא קבלת הסכמת הנמען מראש, ואילו מסרים פרסומיים שאינם למטרות רווח או הוצאת כספים, יהיו מותרים ואף יקבלו מעמד ייחודי ומותר, כך שבישראל ניתן (ולדעתנו אף רצוי), להפיץ ולפרסם פעילויות חברתיות וציבוריות, שנועדו לשרת את הציבור ולהביא לחברה טובה יותר, בהתאם לערכי התנועה וככל שמדובר במטרות בלתי מסחריות, לטובת הציבור.

יום שבת, 13 בנובמבר 2010

מה מגיע לחייל משוחרר ואיך לקבל את הזכויות

לפני שתחפשו עבודה לחיילים משוחררים – מה מגיע לכם?

על ידי: קידום אתרים - SEO Israel
מדי שנה עשרות אלפי חיילים משתחררים מצה"ל ויוצאים אל האזרחות המיוחלת. רובם, עוד בהיותם חיילים בסדיר, חולמים על הרגע בו יוכלו לפשוט את המדים ולהתחיל סוף סוף בחיים האמיתיים, לטייל, לראות עולם. כשהחלום הופך למציאות האזרחים הטריים צריכים קודם כל כסף ועסוקים בעיקר בחיפושים אחר עבודה לחיילים משוחררים.
איזו עבודה כדאי לחפש? עבודות לחיילים משוחררים צריכות להיות כאלו שלא מצריכות ניסיון מקצועי קודם, כי לרובנו עדיין אין בשלב זה. בנוסף, כולנו רוצים עבודות מכניסות במיוחד כי הטיול כבר קורא לנו. אתרי הדרושים למיניהם מלאים בשלל הצעות בתחום, ובנוסף מגיעות לכם, יוצאי הצבא, שלל הטבות על פי חוק החיילים המשוחררים.

לפני שתחפשו עבודה לחיילים משוחררים – מה מגיע לכם?

חוק קליטת חיילים משוחררים נועד לסייע ליוצאי השירות הסדיר בתחילת דרכם האזרחית, ומומלץ לקרוא אותו בעיון טרם השחרור. בתום השירות מגיע לכל חייל מענק בהתאם לתפקיד אותו מילא במהלך השירות. המענק הזה יעזור להפוך את הנחיתה באזרחות לקלה יותר, אך את כרטיס הטיסה תשיגו רק אם תמצאו עבודה לחיילים משוחררים.
לחייל המשוחרר מגיע גם סיוע כספי המותנה בעמידה בקריטריונים סוציו אקונומיים ואחרים. חוק החיילים המשוחררים מפרט את התחומים בהם ניתן לקבל את הסיוע: רכישת השכלה או הכשרה מקצועית ממוסדות המוכרים בחוק, קניית דירה, הקמת עסק ונישואין. תעשו בחוכמה אם תשתמשו בכספי הסיוע להכשרה שתעזור במציאת עבודה לחיילים משוחררים .

עבודה מועדפת לחיילים משוחררים

הטבה נוספת ומשמעותית לא פחות ניתנת לאזרחים הטריים בצורת העבודה המועדפת. זהו מענק בגובה 8,804 ש"ח אותו יכול החייל המשוחרר לקבל רק אם עבד לפחות שישה חודשים מלאים באחת העבודות שהוגדרו על ידי המדינה כמועדפות. הענפים בהם דרושים חיילם משוחררים לעבודה מועדפת:
  • עבודה בתחנות דלק
  • עבודה באתרי בנייה
  • עבודה בבתי מלון
  • עבודה באתרי גידול חקלאיים ובבתי אריזה
  • עבודה במפעלי תעשייה ובבתי מלאכה

עבודה לחיילים משוחררים - אפשר גם אחרת

לא כל החיילים המשוחררים מעוניינים להתחיל את החיים האזרחיים שלהם בבילוי יום יומי של שמונה שעות בתחנת הדלק הסמוכה לביתם, או באתר חקלאי מרוחק. ישנם מקומות עבודה נוספים שישמחו להציע עבודה לחיילים משוחררים. השיקול הוא שלכם – עבודה מועדפת היא לא האפשרות היחידה העומדת בפניכם, וגם לא תמיד הטובה ביותר.
מצבם הייחודי של האזרחים הטריים הוא דווקא יתרון בשוק העבודה על פני אוכלוסיות רבות במשק. הזמינות, העדר משפחה שצריך לפרנס והגיל הצעיר הופכים אותם לנכס מבוקש עבור מעסיקים פוטנציאלים שממלאים את העיתונים ואתרי הדרושים בעשרות הצעות עבודה לחיילים משוחררים.

דרושים סטודנטים

אופציה נוספת שקורצת ללא מעט חיילים משוחררים היא לנצל את כספי המענק ללימודים. אם נושא הטיול לא קורץ לכם, או שהמימוש המקצועי בוער בעצמותיכם, מענק השחרור יאפשר לכם כניסה רכה לעולם ההשכלה הגבוהה. כך תוכלו להתחיל את דרככם המקצועית ולא לבזבז זמן יקר על עבודות זמניות, מועדפות או לא.
כמובן שפרנסה עדיין צריך, אך הצעות עבודה לסטודנטים עשויות להיות משתלמות הרבה יותר, וקל הרבה יותר למצוא אותן, בכל אתר דרושים באינטרנט או במוסף הדרושים בעיתון. בעוד חבריך יסתפקו בחיפוש עבודה לחיילים משוחררים, אתה כבר תכוון למגוון רחב יותר של הצעות העבודה, כאלו שיהיו מכניסות יותר וישתמשו בידע אותו אתה צובר בלימודים.
אודות כותב המאמר
חברת אס.אי.או ישראל, מספקת שירותי קידום אתרים מקצועי במנועי חיפוש ושירותי שיווק באינטרנט עבור אתרים בארץ ובחו"ל. החברה פעילה משנת 2004, ובין לקוחותיה חברות מובילות במשק וכן חברות קטנות ובינוניות.
(Reader.co.il SC #84208)
מקור המאמר - http://www.reader.co.il/article/84208/לפני-שתחפשו-עבודה-לחיילים-משוחררים-–-מה-מגיע-לכם

איך מקימים חנות מקוונת בקלות ?

חנויות וירטואליות – השלב הבא

על ידי: רועי רביב
מהפכת האינטרנט בעידן המודרני, שהביאה איתה את מהפכת הסחר הווירטואלי, הינה מהפכה של ממש בחוויית הקניה של האנושות. מהפכה זו פתחה אופקים חדשים ויצרה הזדמנויות עסקיות שלא היו קיימות בעבר. חנות וירטואלית מהווה חלק ממצרף זה ומצטרפת לכלל נושא הסחר האלקטרוני.
גם יצרני מותגים ידועים ומובילים זיהו את הפוטנציאל הזה, והלכו צעד נוסף קדימה בקידום מוצריהם בעולם האינטרנטי. דוגמא בולטת מאד היא יצרנית המותג בילאבונג, שפתחה מעין חנות בתוך משחקי הפלייסטיישן הביתי, כפלטפורמה נוספת לקידום מוצריה. חברות רבות יצעדו בעקבותיה וישלבו את מוצריהן כחלק מהמשחק.
על פי מחקרים שנערכו בארצות הברית, אירופה ואוסטרליה, אנשים רבים חוזרים הביתה לאחר יום פעילות בעבודה או בלימודים, ניגשים לקונסולת המשחקים כמו פלייסטיישן או כל קונסולה אחרת, ומתחילים לשחק. משחקים אלה הפכו להיות חלק אינטגראלי בבתים רבים ברחבי העולם, ואך טבעי ששילוב של חנות וירטואלית בקונסולות אלה, נראה ליצרני המותגים כאפשרות נוספת להרחבת העסקים שלהם.
התומכים הנלהבים באפליקציה זו, כשדרוג נוסף של מודל החנות הוירטואלית, מרוצים מכך ששחקנים הנחשפים למוצרי החברה במהלך המשחק יכולים להתרשם ממגוון המוצרים, ואם חשקה נפשם במוצר כלשהו יוכלו לרכוש אותו בשני אופנים, האחד דרך חנות ברשת והשני דרך חנות קמעונאית.
זו רק דוגמא אחת ובולטת מאד לשדרוג יצירתי של חנות באינטרנט, אולם ישנן אפליקציות רבות, שונות ומגוונות שמטרתן דומה. למשל, אפליקציה של חנות בתוך הפייסבוק שמאפשרת להקים חנות מקוונת ולבצע רכישות של מוצרים דרך כל דף אינטרנט, בין אם דף האינטרנט של המשתמש בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות או האתר האישי שלו. או אפליקציה לאייפון שמאפשרת לבצע רכישות באינטרנט דרך האייפון.
כל האפליקציות האלה ממוקדות במטרה אחת בלבד, יצירת דרכי גישה נוספות שינחו את הלקוח ישירות אל תוך החנות ברשת, מכל אתר ומכל מקום ברשת. כך שכל מי שמחובר לרשת יוכל לבצע קניות מקוונות בקלות, ביעילות ובבטחה מקסימאלית. כל אותן אפליקציות, שללא ספק משדרגות כל חנות וירטואלית, הופכות להיות מאד פופולאריות. אמנם מטרתן האחת ויחידה היא לגרום לאנשים לרכוש יותר ויותר ועל ידי כך להגדיל את רווחיהן, אך בדרכן הן גם מקלות על הלקוחות שמבקשים לרכוש מוצר זה או אחר.
אודות כותב המאמר
Address עוסקת בפתרונות אינטרנט מתקדמים, בין השירותים שלנו פיתחנו את Ashops – בניית אתרי מסחר אלקטרוני וחנויות וירטואליות.
Ashops מציעה מערכת משוכללת באמצעותה ניתן להקים באופן הפשוט ביותר חנות וירטואלית עוד היום ללא צורך בידע טכני מוקדם!
(Reader.co.il SC #84211)
מקור המאמר - http://www.reader.co.il/article/84211/חנויות-וירטואליות-–-השלב-הבא