יום שלישי, 5 ביולי 2016

ערבות בנקאית אוטונומית ואשראי דוקומנטרי/ עו"ד נועם קוריס...

ערבות בנקאית אוטונומית ואשראי דוקומנטרי/ עו"ד נועם קוריס

אשראי דוקומנטרי (א.ד.), המכונה  גם מכתב אשראי הינו התחייבות בלתי חוזרת של בנק פותח לשלם למוטב/יצואן את הסכום הנקוב בו, כנגד הצגת מסמכים התואמים לתנאי הא.ד., במועד המוגדר בתנאים אלה ובהתאם לתנאים שהוכתבו בעת פתיחת הא.ד.על ידי היבואן.
יתרונו של האשראי הדוקומנטרי: שני הצדדים מוגנים . בין שיטות התשלום בסחר הבינלאומי, האשראי הדוקומנטרי הינה השיטה המתקרבת לאיזון מקסימלי בהגנה על האינטרסים של כל המעורבים בעסקה. שיטת תשלום זו מצליחה להפריד בין העסקה המסחרית ובין התשלום תמורתה, תוך שמירה קפדנית על עקרון הפרדת החזקות. בשיטה זו ממלאת המערכת הבנקאית הבינלאומית תפקיד של שותפה מלאה, כאשר ללא שותפות זו לא היו עסקות סחר חוץ רבות יכולות לצאת אל הפועל.
באילו תנאים  תתקיים התחייבותו הבלתי חוזרת של הבנק הפותח? מילוי כל התנאים שהוגדרו מראש במכתב האשראי, הצגתם של המסמכים השונים (שטר מטען, חשבון ספק ותעודות אחרות המעידות בדרך כלל על משלוח סחורות), כפי שהורה היבואן במכתב האשראי. התאמה מלאה של המסמכים לדרישות מכתב האשראי ותנאיו ולכללים האחידים, והתאמה בין המסמכים.
הערבות הבנקאית המתהדרת בכינוי "אוטונומית" מוכרת לרבים מאיתנו ככלי שימושי ובעל חשיבות רבה במסגרת חיי המסחר השוטפים. כלי זה אמור לספק לנושים בטוחה איתנה בדמות ערבות בנקאית שייחודה נובע מהיותה עצמאית ונפרדת מן העסקה שבמסגרתה ניתנה (עסקת היסוד). לשם מימוש הערבות הבנקאית האוטונומית די שיתקיימו תנאי הערבות עצמה ואין צורך לבחון אם התקיימו גם תנאי עסקת היסוד. לאחרונה, בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת אדמוב פרויקטים (89) בע"מ וסיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ מסתמן כרסום מה במידת האוטונומיה של הערבות הבנקאית. בקליפת אגוז יצוין, כי עניינה של הפרשה הנזכרת הוא בהסכם שבמסגרתו נתן צד אחד התחייבות כספית כלפי משנהו ולשם הבטחת התחייבותו כאמור הוציא ערבות בנקאית אוטונומית לטובת הצד השני. הערבות הבנקאית האוטונומית במהותה הינה התחייבות של צד שלישי שאינו קשור לעסקה - הבנק (הערב), לכבד דרישה של המוטב (הנושה) לשלם לו את סכום הכסף הנקוב בערבות בהתקיים תנאי מימוש הערבות. אחד מעקרונות היסוד בקיומה של ערבות בנקאית אוטונומית הוא עקרון העצמאות. עקרון זה מגן למעשה על המוטב (הנושה) בקובעו כי חובת התשלום מכוח הערבות הבנקאית תלויה בכתב הערבות גופו ואינה מותלית באופן כזה או אחר בקיום תנאי עסקת היסוד. את הרציונאל העומד בבסיס עקרון זה היטיבה לתאר כב' השופטת ע' ארבל במסגרת פסק-הדין בפרשת אדמוב פרויקטים עת ייחסה למוסד הערבות הבנקאית האוטונומית את התכלית הבאה: "הגברת היציבות והוודאות בחיי המסחר באמצעות יצירת מנגנון יעיל וזול להבטחת התשלום למוטב".
עד כה הכירה הפסיקה בשני חריגים לעקרון העצמאות של הערבות הבנקאית האוטונומית: חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות. חריג המרמה חל רק במקרים נדירים וקיצוניים ביותר בהם התנהגות המוטב חמורה במיוחד, עד כדי שהיא שוללת את זכותו להיפרע מן הערבות. חריג הנסיבות המיוחדות הנו למעשה יציר כפיו של בית המשפט העליון מן השנים האחרונות. מטבעו ככזה, תוכנו טרם גובש ועדיין שוררת עמימות רבה ביחס לתחום תחולתו. בתי המשפט עשו שימוש בחריג זה בעבר כל אימת שחשו כי לא ראוי לדבוק בעקרון העצמאות. על פי רוב היה מדובר במקרים בהם המוטב ניסה לחלט את הערבות מבלי שהייתה לו כל עילה עניינית לעשות כן.  בנסיבות פסק הדין בפרשת אדמוב פרוייקטים, נסבה המחלוקת בין הצדדים סביב ניסיון המוטב לחלט את הערבות הבנקאית האוטונומית על אף שהסכסוך בענין עסקת היסוד כבר הוכרע על ידי נאמן שהוסמך על ידי הצדדים (הכרעה שאף קיבלה גושפנקא של בית משפט). בית המשפט העליון קבע פה אחד כי אין לאפשר במקרה זה את חילוטה של הערבות הבנקאית האוטונומית, ואולם השופטים נבדלו בנימוקיהם. כב' השופטת ארבל סברה כי עקרון העצמאות המנתק את הערבות מעסקת היסוד הוא תולדה של העובדה כי הבנק חסר את אותן יכולות משפטיות להכריע בשאלות שעניינן עסקת היסוד ועל כן, העקרון חל כלפי הבנק נותן הערבות בלבד שעה שבית המשפט כלל אינו כבול בעבותותיו של עקרון זה. לדידה, משהכריע בית המשפט במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים באשר לעסקת היסוד, יש בסמכותו להצהיר על בטלות הערבות חרף עצמאותה. השופטת ארבל קבעה כי תביעתו של המוטב לחלט את הערבות למרות שהמחלוקת בין הצדדים כבר הגיעה לידי סיום נגועה ב"חוסר תום לב קיצוני המקימה את חריג הנסיבות המיוחדות, שמצדיק לבדו את ביטולה של הערבות".  השופט רובינשטיין לעומתה, הסתייג מהחלת חריג הנסיבות המיוחדות על המקרה וסבר כי בנסיבות אלו, בהן הוכרעה המחלוקת בין הצדדים על ידי גורם שהוסמך על ידם לצורך כך והכרעתו קיבלה את אישור בית המשפט, אין כל הכרח להידרש לחריג הנסיבות המיוחדות. עם זאת גרס הוא כי גם בגדרו של החריג אין כל צורך להרחיק לכת עד למחוזות של חוסר תום לב קיצוני אלא ניתן להסתפק בעובדה שניתנה בענין זה הכרעה של גורם מוסמך על מנת להסיר מהמוטב שריון של "תום לב אובייקטיבי". החדשנות בקביעת כב' השופט רובינשטיין כאמור נעוצה בנכונותו להתעלם מעצמאותה של הערבות הבנקאית האוטונומית גם בנסיבות פחות קיצוניות מבעבר. בהקשר האמור, הצביע השופט רובינשטיין על גישתו של ד"ר רוי בר-קהן כראויה לעיון. לפי גישה זו, יש להחיל על הערבות הבנקאית את עקרון ההפטר ועקרון היידוע, לפיהם "בנק שערב ערבות בנקאית להבטחת חיובו של לקוח, לא ייאלץ לפרוע ערבות זו מקום שהלקוח קיים את החיוב שלהבטחתו ניתנה ערבות זו". על פי מודל זה, רואים את הערבות הבנקאית כחיוב שאינו שווה דרגה לחיוב העיקרי (הניתן במסגרת עסקת היסוד). ביישמו את הגישה האמורה על נסיבות פסק הדין, מציין השופט רובינשטיין כי ההפטר בעניין הנדון נובע מהכרעתו של הגורם המוסמך. עם זאת, מצביע הוא על הבעייתיות הקיימת במודל זה לאור השוני בין דרגות החיובים וקשיי יישום.  
ערבות בנקאית, ככל ערבות, היא חוזה שיש לפרשו על פי אומד דעת הצדדים, כדברי בית המשפט העליון בשובל הנדסה ובנין בע"מ נ' י.ש.מ.פ.: "סיווג ערבות כערבות רגילה, הטפלה לחיוב עיקרי, או כערבות בנקאית אוטונומית בבחינת התחייבות עצמאית לשיפוי, הוא עניין לפרשנות משפטית. ערבות ככזו, על כל צורותיה, ובכללה ערבות בנקאית אוטונומית, הינה בגדר חוזה שיש לפרשו על פי אומד דעתם של הצדדים לו – על פי לשונו, רוחו, הגיונו ותכליתו". הבדיקה אם הערבות שבה מדובר היא בגדר ערבות 'רגילה' או שהיא ערבות בנקאית אוטונומית תיעשה אפוא לפי מידת התלות של הערבות בעסקת היסוד, כפי שנקבעה על ידי הצדדים. הנחת היסוד היא שכוונת הצדדים המשתמשים בערבות בנקאית היא לתת ערבות אוטונומית.  למרות הנחת היסוד הנזכרת ולמרות היותה של כל ערבות נתונה לפרשנות חוזית,
מהותה של הערבות מתפרשת כאמור קודם כל ובעיקר מנוסח הערבות עצמה.  תנאים:
כבוד הנשיא שמגר הציג בפסק הדין בעניין פרדו קריטריונים להבחנה בין ערבות רגילה לבין התחייבות אוטונומית:
ראשית, נקבע כי להכללת הדיבור "עם דרישה ראשונה", משקל ניכר בגיבוש המסקנה בדבר כוונת הצדדים ליצור התחייבות אוטונומית לשיפוי, שכן היא נוקטת בלשון החלטית.
שנית, העובדה שדרישת הפירעון מכוח כתב הערבות אינה טעונה - על פני הדברים - ראיה או נימוק כלשהם, מהווה אף היא אינדיקציה לכוונת הצדדים ליצור התחייבות אוטונומית לשיפוי.
שלישית, כותרת המסמך מהווה אף היא אינדיקציה לטיבו של המסמך, אולם אף בה אין לראות סוף פסוק.
הצדדים לענין תשלום הערבות:
יוזם הערבות – הוא לקוח של הבנק, המבקש מהבנק ליתן את הערבות. הוא מתחייב מצידו לשפות את הבנק עבור מתן הערבות ותשלומה.  הסדר זה מערב שלושה צדדים: הלקוח, הבנק-הערב, והמוטב. צדדים אלה קשורים ביניהם במספר קשרים חוזיים:
חוזה היסוד בין הלקוח לבין המוטב;
חוזה בין הבנק-הערב והלקוח, בו מתחייב הלקוח לשפות את הבנק במקרה שיידרש לשלם את סכום הערבות;
הערבות הבנקאית עצמה המהווה חוזה בין הבנק-הערב לבין המוטב, בו מתחייב הראשון לממש את הערבות בהתקיים תנאי ערבות מסוימים שהוסכם עליהם."
מאפייני וסיווג  הערבות האוטונומית
עצמאות. הלכה בסוגיית סיווג הערבות הבנקאית האוטונומית נפסקה
איליט בע"מ נ' אלקו חרושת אלקטרומכנית ישראלית בע"מ בו נדון עניינן של ערבויות בנקאיות שנתנה המערערת למשיבה במהלך חוזה לבניית מבנה תעשייתי, להבטחת ביצוע התחייבויותיה החוזיות. באותו פסק-דין קבע כב' השופט אשר כדלקמן :
"...ברצוני להפנות את תשומת הלב אל המינוח הבלתי-מדויק והבלתי- נכון שניתן בארץ למסמך הקרוי "ערבות בנקאית". לפי מינוח זה היינו מצפים שמסמך הנושא שם זה יהיה "ערבות" לפי חוק הערבות, ולא היא. לפי סעיף 1 לחוק הערבות מוגדרת "ערבות" כהתחייבותו של אדם לקיין חיובו של אדם אחר כלפי צד ג', היינו שמדובר בחיוב טפל (ההדגשה במקור - ו.א.) הבא לשמש ערובה לחיוב אחר שהוא העיקרי. אם אין חיוב בר תוקף אין גם קיום לערבות (סעיף 2 לחוק הערבות (ועל כל פנים לא יתכן שתביעתו של ערב תעלה על זו של החיוב העיקרי (סעיף 4(א) לחוק). אם נתבונן בערבות בנקאית אוטונומית, נמצא שחסרות בה התכונות הנ"ל ההכרחיות לקיומה של ערבות. "ערבות בנקאית"...היא התחייבות עצמית של בנק אשר מקבל על עצמו כלפי נושה אחריות מוגדרת ובלתי-תלויה בחיובו של החייב העיקרי. המינוח הנכון לערבות בנקאית מעין זו הוא "התחייבות לשיפוי"." (עמ' 17 לפסק-הדין). בהמשך הדברים קובע כב' השופט אשר כך : "ערבות בנקאית אוטונומית אינה ערבות במובן החוק אלא חיוב עצמאי נפרד והשימוש במילה "ערבות" הוא מטעה. עוד נפסק כי: השאלה אם חייבת המבקשת או איננה חייבת למוטבת שירותים או כספים אינם עניינם של הבנקים. הם התחייבו כלי המוטבת לשלם על פי דרישתה, מבלי שתצטרך לבסס דרישה זו משמעה שאפילו דרישה בלתי מבוססת מחייבת אותם לשלם את הסכום המובטח. זוהי התוצאה של עצמאות החבות של התחייבות השיפוי"...
לפי עקרון העצמאות מהווה עסקת האשראי הדוקומנטרי עיסקה נפרדת ועצמאית אשר אינה מושפעת כלל מעסקת היסוד. הפעלת עקרון זה מאפשרת לנהנה להיות סמוך ובטוח, כי אם יעמיד לרשות הבנק את המסמכים המתאימים בהתאם לאמור במכתב האשראי יזכה בתמורת הטובין. בכך יימנעו מהנהנה טרדות אפשריות בגין טענות שונות שמקורן בעיסקת היסוד אותן עשוי היה המבקשת להעלות נגדו לו לא היו רואים בעיסקת האשראי עיסקה עצמאית".
התאמה. פס"ד זיברט נגד בלל מדבר על מבחן ההתאמה המוחלטת- הבנק נתן ערבות אוטונומית לקונה מקרקעין לפי בקשת המועצה המקומית רעננה המתיר בניה על הקרקע. המוטבים פנו בדרישה לבנק לשלם את סכום הערבות וצרפו לדרישה זו אישור בכתב של המהנדס של המועצה המקומית רעננה בו נאמר כי בהתאם לתוכנית בנין עיר אין אפשרות להוציא למקרקעין היתר בניה. הבנק סירב לשלם את סכום הערבות בטענה כי נוסח המכתב אינו מתאים לתנאי כתב הערבות בכך: האישור מתימר להיות חתום ע"י המועצה המקומית רעננה, ולא ע"י מהנדס המועצה ככתוב בכתב הערבות; שלא נאמר באישור כי :"לא ניתן לבנות" על החלקות כנדרש בכתב הערבות, אלא כי:"אין אפשרות להוציא עליהן רשיון בניה". ואין זה היינו הך.
ביהמ"ש אמר שצריך לחזור ולעשות בדיוק מה שכתב הערבות אומר- הפניה צריכה להיות חתומה ע"י המועצה המקומית רעננה ולא ע"י המהנדס, לא נאמר במפורש כי לא ניתן לבנות והם לא הסכימו לשלם את הערבות.  יש בזה צדק מסוים מכיוון שצריך לשבת פקיד בבנק, לכל הפחות עו"ד, שמבין בעסקאות ויודע לפרש נכון כל מיני מסמכים ולחשוב למה הביאו דווקא את החתימה של המועצה ולא של המהנדס.  במקום שהבנק ייקח על עצמו את הצורך בפרשנות, באה הפסיקה בתחילת הדרך ואמרה שאין חריגים על עיקרון ההתאמה המוחלטת. בביהמ"ש העליון ההלכה לא השתנתה עד היום,  לסיכום, נקבע שלפי הטקסט יש ערבות אוטונומית, אך התנאים לא התמלאו.
חריגים לעקרון ההתאמה: התאמה מהותית, טעות סופר, תום לב.
חריגים לעקרון העצמאות:
תרמית אשראי דוקומנטרי-
שוראב אינדסטרי שם התעוררה השאלה האם עצים שנשלחו ארצה ואשר היו פגומים מבחינת צורת אריזתם ומצבם הכללי, מבחינת המידות ואף רקובים ומושחתים חלקית כך שנפגעה כ-80% מהסחורה – נופלים במסגרת חריג התרמית כך שניתן יהיה לקבל צו מניעה כנגד מימוש מכתב האשראי הדוקומנטרי. החלטה: במקרה דנן, המירמה הנטענת מתייחסת לחוזה המכר עצמו, ללא שום קשר או התייחסות למסמכים, שהצגתם נדרשה על-ידי מכתב האשראי, ואין ספק, כי הבנק במקרה זה היה רשאי וחייב לשלם ליצואן עם הצגת המסמכים הרלוואנטים, לאור בחינתם של המסמכים על פניהם. טענת המירמה של הקונה במקרה דנן מתיחסת לאי-התאמה של הסחורה נושא ההעברה לתנאיו של חוזה המכר ומייחסת ליצואן ידיעה בדבר אי ההתאמה, שאין לה בשלב זה, לכאורה לפחות, כל ביסוס עובדתי. מעובדותיו של המקרה עולה, שאין ראיה לכאורה לכך, שהיצואן לא מילא את חיוביו על­פי חוזה מכר. כאן נשלחה ללא ספק סחורה שיש לה ערך, אף כי פחות עקב הפגמים, אולם לפי דו"ח השמאי, שצורף לתצהירו של מנהל הקונה, איבדה הסחורה לא יותר מ­ % 20מערכה. אין כאן גם כל צורך להיכנס לשאלה הקשה של התוויית קו הגבול בין משלוח סחורה פגומה (ולו גם בפגם קשה) ובין משלוח פסולת חסרת ערך. עיקרו של דבר, אפילו ננקוט את הגישה המרחיבה והקיצונית, המוצעת לנו על-ידי בא-כוחה המלומד של הקונה, וניישם את הקריטריונים הרגילים של מרמה בדיני החוזים או הנזיקין הכלליים, עדיין אין מקום להכיר בקיומה של מרמה במקרה דנן. אי-התאמת הסחורה לחוזה המכר עדיין אינה מורה על קיום יסוד נפשי של ידיעה על המרמה או על כוונה להטעות. הקונה לא הוכיחה כל מירמה מצד היצואן ואין בעובדות, כפי שהוצגו, כדי לבסס אפילו חשד למירמה מצד היצואן הנהנה. אין, למשל, כל ביטחון, שחלק ניכר מהנזק לעצים לא נגרם תוך כדי ההובלה וברשלנות המוביל ובהעדר אשמה כלשהי של היצואן, ומובן שבטענת מירמה גרידא אין די. החריג הפסיקתי של מירמה בחוזה המכר, בו התשלום נעשה על- ידי מכתבי אשראי, התוחם את גבולו של העיקרון המרכזי והחשוב של עצמאות מכתב האשראי הדוקומנטארי, נועד למנוע ניצולו של עיקרון זה לתשלום לידי רמאים, ובשום פנים אין להחילו על מקרה פשוט של אי-התאמה חוזית, הגורמת להפרת חוזה (ולו גם חמורה), ואפילו מונח האשם החוזי כולו על כתפי המוכר. גם מבחינת מאזן הנוחיות בין הצדדים בבקשה לצו מניעה זמני קיימת, כאמור, האפשרות בידי הקונה לתבוע את סעדיה ישירות מידי היצואן. במסגרת חוזה המכר עצמו, שכן לפי דבריה של הקונה עצמה, המדובר בספק עצים מוכר, ודבר זה שולל גם כן כל הצדק להתערב במהלך הפעולה לפי מכתב האשראי.
קיזוז וסיכול
פילובסקי נ' לנדקו-רובינשטיין השקעות המערער פרש מתפקידו כמנהל חברת קופל. בהסכם נקבע כי הוא לא יתחרה עמה במשך 3 שנים ובתמורה יקבל תשלום חודשים מהחברה. החברה חתמה על ערבות אוטונומית לטובתו. כעבור זמן היא התפרקה וחדלה מתשלומיה. המערער תבע בסד"מ  פרעון הערבות ואילו המשיבה התגוננה בטענת סיכול חפי משהתפרקה חברת קופל הנשמט הבסיס להסכם לפיו מתחייב הנערב שלא להתחרות. המחוזי קבע שאין סיכול, ולגופה של עיסקת הערבות קבע, ובצדק, שאין להעלות טענות של סיכול ואף לא של קיזוז שכן המדובר בשני משונים שונים: עיסקת היסוד ועיסקת האשראי הדוקומנטרי. עוד נקבע כי התחייבותה של חברה לתשלום דמי אי-תחרות חודשיים למנהלה לשעבר עומדת בתוקפה גם עם פירוק החברה, ולפיכך מוטל על מי שערב לקיום התחייבותה של החברה להמשיך לשלם את התשלום המובטח על-פי החוזה. עם זאת, יתכן כי במקרה מסוג זה יהא מדובר בסיכול המטרה. "יש להבחין בין כח עליון, שיש בו כדי להביא לסיכולו של הסכם, לבין אירועים חריגים, בלתי- חריגים, אך ניתנים לצפיה מראש. ב. סעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), יש לפרשו על-פי המבחן האובייקטיבי ולכן רק במקרים חריגים ביותר ויוצאי דופן ניתן להכיר בטענת סיכול".
נסיבות מיוחדות  פיתוח כוכב יאיר אגודה שיתופית בע"מ נ' בנק הפועלים השופטת בן פור כנרמז, אם עקרון העצמאות בסוגיה של האשראי הדוקומנטרי כפוף לחריגים מחוייב ההגיון הוא שעצמאותה |(או האוטונומיה) של הערבות לא תהא גם היא מוחלטת. אדרבא לגביה יש לדעתי מקום להתרת הרצועה מעבר לחריגים הבודדים התופסים לגבי המכתב הדוקומנטרי (מרמה וזיוף)". הנסיבות המיוחדות כאן היו שנטען כי מימוש הערבות נעשה כנקמנות ובגדר הפעלת לחץ מועם הבנק ובפועל אין המשיבה חייבת לו כספים. התנהגות חמורה ושרירותית של הנערב המונעת משיקולים זרים או מתוך רצון להפעיל לחץ או נקמנות, באה בגדרן של "הנסיבות המיוחדות" המהוות חריג לעקרון העצמאות של הערבות הבנקאית האוטונומית. כשהמוטב דורש מימוש ערבויות ביצוע שניתנו בהקשר לעיסקת היסוד מקום שאישר בכתב לצד האחר את דבר סיום ביצוע העבודות, או כאשר דורש הוא את מימוש הערבויות כאשר חוסר תקפותה של עיסקת היסוד אינו מוטל בספק.
גיבוש הכללים החלים על ערבות אוטונומית:
ü       הערבות הבנקאית האוטונומית הינה עצמאית ובלתי תלויה בעיסקת היסוד.
ü       דרישת המימוש צריכה להיות בהתאמה מלאה לנוסח כתב הערבות, או לפי פסיקה חדשה יחסית בחריגות קטנות.
ü       החיובים לפי הערבות הבנקאית אינם תלויים בעיסקת היסוד או בטענות כלפיה.
ü       בקבל הבנק דרישה כזו-חובה עליו לממש.
תכלית הערבות האוטונומית
אחת מתכליות הערבות הבנקאית היא "לבודד" את תביעת הנערב כלפי הערב מכל מיני השגות שהחייב העיקרי עשוי להשיג על תביעת הנערב כלפיו. האוטונומיה של הערבות המבטאת בהתחייבות הערב לשלם לפי דרישה ראשונה של הנערב, בלי שהלה יצטרך לבסס את דרישתו אינה נפגעת על ידי ציון העילה למתן הערבות בכתב הערבות.
מימוש ערבות צריך חהיות בתום לב במידה ועולה מכתבי הערבות כי הוסכם על שימוש בערבות למטרה מסויימת, כי אז חילוטה שלא למטרה זו הינו היעדר תום לב ודרך מקובלת.  כדי להגיע להבדל שבין כתב הערבות שחולט לבין המטרות, השווה בית המשפט את החוזה המקורי עם כתב הערבות. דבר זה מתעלם מאחד המאפיינים של ערבות בנקאית אוטונומית, קרי שהיא תשולם עם דרישה, כנקוב בדרישה ולא להידרש לטיעוני הצדדים לגבי עיסקת היסוד, תנאיה והשפעתה על הערבות הבנקאית ומימושה. המתנה של כ-9 חודשים אחר קרות האירוע שאיפשר את חילוטה, מעיד ע"כ שזו פעולה חסרת תום לב, ולכן אין לחלט.
מה לא הוכר כנסיבות מיוחדות? נזק העולה על גובה הערבות, סיכול חוזה, ערבות לעיסקה לא חוקית.
אין להיעתר לנקמנות במימוש הערבות אם יש במימוש כדי..."להצביע על התנהגות חמורה או שרירותית מצד הנערב בבואו לדרוש את חילוט הערבות...או התנהגות המונעת בעליל משיקולים זרים הפעלת לחץ או נקמנות"
האם קריסה כלכלית יכולה לפטור מחילוט ערבות בנקאית אוטונומית?
כידוע, מאפיין מהותי של הערבות האוטונומית הוא האפשרות לממשה ללא תלות בעסקת היסוד. לא אחת נקבע, כי הערבות הבנקאית האוטונומית מהווה חיוב עצמאי, נפרד ומנותק מעסקת היסוד שבין החייב - יוזם הערבות לבין הנושה - המוטב לפיו. דהיינו – "ערבות זו מבטיחה את זכותו של המוטב לתשלום מהבנק במידה ויתקיימו תנאי הערבות, אפילו עומדות לצד האחר לעסקת היסוד טענות כלפיו במסגרת היחסים החוזיים שביניהם, ואפילו מעידות נסיבות המקרה כי לא ארעה כל הפרה של תנאי עסקת היסוד או כי חיובי הצדדים במסגרת עסקת היסוד קויימו במלואם"  הואיל ובית המשפט ייחס לערבות הבנקאית האוטונומית מעמד עצמאי אל מול עסקת היסוד, נעתר בית המשפט לבקשה לעיכוב מימוש הערבות רק במקרים חריגים. הפסיקה הכירה בשני חריגים עיקריים לעקרון עצמאות הערבות הבנקאית - חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות. בית המשפט חוזר ומבהיר כי שני החריגים הנ"ל יחולו רק במקרים נדירים בהם התנהגות מוטב כתב הערבות היא חמורה במיוחד. לדוגמא - כאשר המוטב מונע משיקולים זרים כגון לחץ או נקמנות. דוגמא נוספת של חריג הנסיבות המיוחדות היא כאשר הוכח מעל לכל ספק כי חיובי הצדדים במסגרת עסקת היסוד קוימו במלואם. עצמאותה של הערבות הבנקאית האוטונומית וחוסנה, הפכו אותה, הלכה למעשה, לאחת הבטוחות המועדפות בשוק. וכך נכתב בפס"ד אדמוב: "הרציונאל העומד בבסיס מאפיין זה הוא הגברת היציבות והוודאות בחיי המסחר באמצעות יצירת מנגנון יעיל וזול להבטחת התשלום למוטב".
פס"ד ארנסון ארנסון ומע"צ התקשרו בחוזה לפיו התחייבה ארנסון לבצע בעבור מע"צ עבודות סלילה והרחבה של דרכים. במסגרת החוזה מסרה ארנסון למע"צ ארבע ערבויות בנקאיות אוטונומיותבין הצדדים התעוררו מחלוקות בקשר לליקויים שונים שלטענת מע"צ התגלו בביצוע. לכן דרשה מע"צ ביום 28.1.2010 לחלט את הערבויות הבנקאיות, והודיעה ב-2.2.2010 לארנסון שהיא שוקלת להסתלק מהפרויקט בכפוף לשמיעת עמדת ארנסון. כן הודיעה על כוונתה להגיש כנגד ארנסון תביעה בגין ליקויים בגובה של כ -22 מליון ₪. בפסק הדין קבע בית המשפט כי הואיל ו"ארנסון הוכיחה לכאורה, כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר את מימוש הערבויות בעת הזו מבלי לסכן באופן ממשי את המשך פעילותה... יש מקום לעכב את מימוש הערבויות, שהינן בסכום לא מבוטל, עד לסיום ההליכים המשפטיים בין הצדדים". לשיטת בית המשפט, "אמירה מפורשת של גוף עיסקי כי קיים חשש שמא יקרוס עלולה להיות, היא עצמה, בעלת השלכות קשות לגביו. אם הגוף מוכן ליטול על עצמו את הסיכון שבחשיפה עצמית כזו, יש ליתן לה משקל, בוודאי כאשר היא באה בגדרו של תצהיר של מנהלה הכללי". לא נפרצת רשימת החריגים לחילוט ערבות אוטונומית. קשיים כלכליים אינם מרמה, אינם נסיבות מיוחדות ובכל זאת הם בסיס לפטור, בנסיבות הענין.
עיקול של צד ג' על כספי ערבות אוטונומית/אשראי דוקומנטרי
ניקו בדים בע"מ נגד בנק דיסקונט בע"מ- ניקו הגישה לבית-משפט השלום תובענה כספית נגד החברה הסינית שנדונג, שהייתה עמה ביחסי מסחר, בעילה של הפרת חוזה. בית-המשפט הטיל לבקשתה של ניקו עיקול זמני על כספים ששנדונג הייתה זכאית להם מכוחו של כתב-אשראי דוקומנטרי שהוצא לטובתה על-ידי המשיב בעסקה אחרת עם צד שלישי, שניקו כלל לא הייתה צד לה. בתגובה הודיע המשיב, בין היתר, כי אין בידו כספים השייכים לשנדונג, וכי תשלום המגיע על-פי כתב-האשראי שהוציא לטובת שנדונג אינו ניתן כלל לעיקול. בקשתה של ניקו לאישור העיקול נתקבלה, ובית-משפט השלום קבע כי כספי אשראי דוקומנטרי ניתנים לעיקול ככל זכות אחרת. ערעורו של המשיב לבית-המשפט המחוזי נתקבל, ונפסק, כי אי אפשר להטיל עיקול על כספי אשראי דוקומנטרי במקום שמבקש העיקול הוא צד זר לעיסקה. בית-המשפט העליון פסק:

 שניים הם עיקרי יסוד שעליהם מושתתת עיסקת אשראי דוקומנטרי, והם עיקרים השלובים זה בזה: "עיקר העצמאות" ו"עיקר ההתאמה". "עיקר ההתאמה", שמטרתו להגן על הקונה, מחייב התאמה בין המסמכים שאותם מציג המוכר לבנק – והמעידים על משלוח הסחורה – לבין המסמכים שאותם נדרש הוא להציג כקבוע בכתב-האשראי. תשלומו של האשראי הדוקומנטרי מותנה בקיומה של התאמה בין האמור בכתב-האשראי לבין המסמכים שאותם מציג המוכר לבנק. עיקר העצמאות, שייעודו הגנה על אינטרס המוכר כי יזכה בתשלום תמורת הסחורה ששלח לקונה, קובע כי יש חיץ והפרדה ברורים בין עיסקת היסוד לבין עיסקת האשראי הדוקומנטרי. עיסקת אשראי דוקומנטרי הינה "עיסקת מסמכים", להבדילה מ"עיסקת טובין". טענות שעניינן הפרתה של עיסקת היסוד מקומן לא יכירן, ככלל, בגדרי האשראי הדוקומנטרי, ואין בכוחן למנוע תשלום המובטח בכתב-האשראי. כך קונה המוטב-המוכר ודאות כי עם הצגת המסמכים יזכה בתשלום מן הבנק, וכך נמנע סיכון של אי-תשלום מצד הקונה חריג אחד יש לכלל העצמאות והוא החריג האוניברסלי במשפט: חריג המירמה. במקום שבו הוכח כי הייתה מירמה חמורה מצד המוכר אשר לא מילא כלל את חיוביו  וחובותיו במסגרת חוזה המכר, יינתן צו האוסר על הבנק לשלם לו בהתאם להתחייבותו במסגרת כתב-האשראי. קביעת גבולותיו של החריג על דרך צמצומו למירמה חמורה דווקא, נועדה ליצור שיווי משקל ראוי בין "עצמאותו" של האשראי הדוקומנטרי לבין כיבוד העיקרון כי מירמה לא תעלה אלא פרי באושים. כך באשר לאירוע שהייתה בו מירמה חמורה. ואולם בכל מקרה אחר – מקרה שאינו עולה כדי מירמה חמורה, בין מירמה בביצוע החוזה בין מירמה במסמכי החוזה – בירור טענותיו של הקונה ייעשה בגדריה של תביעה נפרדת המיוסדת על חוזה המכר ולא במניעת ביצועה של עיסקת האשראי האוטונומית  עיקול זמני ניתן להטיל רק על חוב ועל זכות שעילתם כבר באה לעולם. אין ניתנים לעיקול חוב או זכות שעילתם טרם נתגבשה, כגון "תקווה", "ציפייה" או "סיכוי" בעלמא לזכות אשר טרם באה לעולם. יישומו של עיקרון זה על מסמכי אשראי דוקומנטרי משמעותו, כי אין ניתן לעקל את כספי האשראי כל עוד זכותו של המוטב להיפרע מן הבנק אינה זכות מושלמת, קרא: כל עוד מחזיק הוא בידו אך ציפייה להיוולדה של זכות לעתיד להיפרע מן הבנק ומחזיק הוא אך בציפייה, כל עוד לא מילא המוטב אחר התנאים המגבשים את זכותו לתשלום. המועד הקובע לבחינה אם נתגבשה זכותו של פלוני וניתנת היא לעיקול הוא מועד העיקול . יש להבחין בין עיקול המתבקש בידי צד לעיסקת היסוד – בתביעה שיסודה בעיסקת היסוד – לבין עיקול שאותו מבקש צד שהוא זר לעיסקת היסוד. "עקרון העצמאות" הורתו היא ביחסים שבין הצדדים המקוריים לעיסקת היסוד, ובמקום זה – אמנם – כוחו במותניו. תכלית העיקרון היא לשוות לאשראי הדוקומנטרי אופי אוטונומי. כנגזר מעקרון העצמאות, ביחסים בין בעלי עיסקת היסוד, ביניהם לבין עצמם, לא יותר כעיקרון עיקול של כספי עיסקת האשראי בנוגע לעיקול המתבקש בידי צד זר לעיסקת היסוד, הרי שתקנה 360 אינה שוללת סמכות מבית-המשפט להיעתר לבקשתו של צד שלישי להטיל עיקול על כספי אשראי דוקומנטרי, ואף עקרון העצמאות אינו חל במלואו. אולם, אין להתעלם מן ההשלכות מרחיקות הלכת העשויות להילוות להטלת עיקול מעין זה על צדדים רחוקים וקרובים לעיסקה ועל הסחר הבין-לאומי ככלל. יש להכיר בעקרון העצמאות של האשראי הדוקומנטרי, ולו באופן חלקי, גם ביחסים שבין בעלי העיסקה לבין צד שלישי, זר לעיסקה. במעגל הראשון פוגע העיקול במוטב כתב-האשראי. זכותו של המוטב לקניינו נפגעת, ועל סמך ראיות לכאורה בלבד. הפגיעה קשה במיוחד במי שנתגבשה זכותו לתמורה מכוח כתב-אשראי, שנפרד הוא מסחורתו על יסוד הנחה כי יזכה בתמורתה לאלתר, ואין הוא זוכה לתמורה בעיסקה שאמורה הייתה להבטיח לו תזרים מזומנים. העובדה כי בעלי העיסקה מרוחקים זה מזה, ונמצאים במדינות שונות, מהווה גורם מכביד במיוחד. המוטב אמור לכתת את רגליו למדינה זרה לו ולהתדיין בה להסרת העיקול במעגל הפגיעה השני – ובמעגלי פגיעה נוספים – ימצאו עצמם כל אותם אנשים וגופים, שבהסתמכם על כתב-האשראי נתנו אשראי למוטב – ולאחרים העוקבים אותו. בולטת במיוחד הפגיעה בבנקים, והם הצמתים העיקריים בחיי המסחר הבין-מדינתי והפנים-מדינתי. עיסקת אשראי דוקומנטרי נשענת בכל כובדה על המוניטין של הבנקים ועל הציפייה כי יעמדו בתשלום. עצירת תשלומים בשל טענות שונות המועלות כנגד המוטב תפגע בהכרח בבנקים המעורבים, במוניטין שלהם ובקשריהם עם בנקים אחרים.  
 במיוחד יש לחשוש מפגיעה אנושה באמצעי התשלום של אשראי דוקומנטרי – בו ובמערך הסחר הבין-לאומי. הביטחון של אנשי עסקים בעולם, כי עם הצגתם של מסמכים מסוימים יזכו לתשלום מן הבנק שהעניק אשראי דוקומנטרי היקנה לאמצעי תשלום זה מעמד מרכזי בחיי הסחר הבין-לאומי. הסתמכות על אשראי דוקומנטרי מאפשרת עסקות פיננסיות שונות ומגוונות, והן תיפגענה אנושות – ואפשר אף תיעלמנה בחלקן – בהפחתת הוודאות ותחושת הביטחון שבאשראי הדוקומנטרי. במקרה דנן, לא עלה בידי ניקו להצביע על טעם מיוחד המצדיק הטלתו של עיקול זמני על כספי אשראי דוקומנטרי. ראשית לכול, ניקו לא טענה ולא הציגה תשתית ראיה כי אין לה לשנדונג נכסים אחרים או עסקים בישראל לבד מכספי האשראי הדוקומנטרי נושא הדיון; לאמור, ניקו לא הוכיחה כי צו העיקול הוא ביטחונה הממשי האחד והיחיד. שנית, ניקו לא טענה ולא הראתה כי דווקא ישראל היא הפורום הראוי להתדיינות בינה לבין שנדונג. תביעתה של ניקו נועדה – אם לא להלכה, כי אז למעשה – לאלץ את החברה הסינית לנהל הליכים בישראל – ואין זה ראוי, בנסיבות העניין, לעשות שימוש במכשיר העיקול הזמני כדי לחייב את שנדונג לבוא ארצה. מאזן הנוחות מחייב כי ניקו היא שתלך אל מקומה של שנדונג, ולא להפך. בנוסף, יש להתחשב גם באינטרס הבנקים המעורבים בפרשה – המוניטין שקנו ויחסיהם עם בנקים אחרים – והמסקנה הנדרשת היא כי ניקו אינה זכאית להיענות למבוקשה להטלת עיקול זמני על כספי האשראי הדוקומנטרי נושא הדיון

אמצעי תשלום ישנים וחדשים/ עו"ד נועם קוריס...

אמצעי תשלום ישנים וחדשים/ עו"ד נועם קוריס

ישנים
כאשר מדברים על אמצעי תשלום מדברים על חשבון עו"ש ולא חסכונות או חשבונות סגורים.
ישנן מס' שיטות תשלום המאפשרות לאדם להוציא כסף מחשבונו: שיקים ושטרות, כרטיסי אשראי, העברות בנקאיות, סחר החליפין-סחורה בעין.
המשלם במזומן זוכה בבעלות מלאה על החפץ אותו הוא רוכש
פקודת השטרות הינה פקודה מנדטורית שהועתקה מחקיקה אנגלית מהמאה ה-19, במהלך השנים בוצעו בה שינויים קלים והיא תקפה עד היום. בגלל שמדובר בפקודה שהועתקה מהחוק האנגלי, שאינם מצטיינים בחקיקה, על מנת להבין את הפקודה יש צורך לקפוץ מסעיף לסעיף.
בפקודה יש פירוט של שלושה הסדרים:
1.         שטר חליפין (סעיפים 3-72).
2.         שיקים (סעיפים 73-84).
3.         שטר חובה (סעיפים 84-90).
שטר חליפין סעיף 3 - שטר חליפין הוא פקודה שנותן אדם לאדם אחר לשלם לו כסף בתאריך מסויים. היסוד של השטר הוא פקודה, זה לא ניתן לשינוי או לסייגים. נוסח הפקודה היא- שלם !
על סמך אדם נותן פקודה לאחר לשלם ? הנחת הבסיס היא שיש ביניהם עסקת יסוד של קניית סחורה או מתן שירות מסוים. הנושה נותן פקודה לשלם סכום כסף מסוים. האדם השני, הוא החייב, כפוף לפקודה הזו. לפי פקודת השטרות על החייב להסכים לפקודה ולגלות רצונו למלא את הפקודה בדרך של חתימה על שטר החליפין. חתימתו של החייב על השטר היא הקיבול בהתאם לסעיף 16 לפקודת השטרות. בפועל, שטר חליפין לא קיים בארץ. אולם הוא קיים במישור הבינלאומי כאשר יבואן הקונה סחורה בחו"ל והיצואן בחו"ל רוצה אישור מהבנק לקבל את התשלום. או אז הבנק בארץ חותם על שטר חליפין את חותמת הקיבול ובהתאם לחתימה זו מספק היצואן את הסחורה.
עפ"י השופט ברק בספרו "מהותו של שטר" ,  לשטר ישנם 3 ממדים:
השטר הוא מסמך סחיר שדיני הסוחרים חלים עליו; השטר הוא חפץ – אשר דיני הקנין הכללים חלים עליו; השטר הוא חיוב, אשר דיני החיובים הכללים חלים עליו.
"...האוחז בשטר-כמשמעות מונח זה בפקודת השטרות-זכאי על פיו רק אם בידו הזכות להחזיק בשטר. קיומה או היעדרה של זכות זו נקבע על פי הוראותיה המיוחדות של פקודת השטרות, ובהעדר הוראות כאלה, או במקום שהן אינן חלות, על פי הדין הכללי הקובע את זכות ההחזקה בחפץ. ...הזכאי להחזקת השטר על פי הדין הכללי  האמור זכאי על פיו גם אם הוא אינו אוחז בשטר, כמשמעות מונח זה בפקודת השטרות, וגם אם הוא לא אחז בשטר בעבר."
שיקים סעיף 73 לפקודהשיק הוא שטר חליפין. כתוצאה מכך, הסעיפים הדנים בשטר חליפין חלים גם על השיק, בשינויים המתחייבים. בשיק- האדם שנותן את הפקודה הוא המושך והאדם שמקבל את הפקודה הוא הנמשך – הבנק. בניגוד לשטר חליפין, עליו צריכה להיות חתימת החייב-הנמשך בשיק אין הדבר נצרך שכן כבר בפתיחת החשבון מתחייב הבנק לשלם כל סכום שיוצג בפניו (במידה ויש יתרה).גם צ'ק שנכתב בעט אדומה יכובד.
לשיק יש כוח של פסק דין ואפשר על פיו לפתוח תיק בהוצל"פ אדם שקונה שיק מהבנק הוא בעליו של השיק והשיק הוא קניינו, בניגוד לשימוש בכרטיס חיוב שהאדם אינו בעל הקניין בכרטיס. אדם יכול להשתמש בשיק בשני אופנים:
1.         הלקוח יכול לרשום שיק עצמי, ובכך הוא נותן הוראה לבנק להחזיר לו כסף שהופקד בחשבון.
2.         הלקוח יכול להעביר את השיק לאדם שלישי לאחר שקנה נכס, ובכך השיק הופך להיות אמצעי תשלום.
האדם השלישי הנפרע שקיבל שיק יכול להשתמש בשיק בשלושה אופנים:
1.         היות והשיק בידיו הוא נקרא גם אוחז ולכן יכול להפקיד את השיק בבנק הנמשך ואז יקבל כסף מזומן.
2.         הפקדת השיק בבנק שלו. הבנק שלו פונה לבנק הנמשך ומבצע פעולת גביה עבור האדם השלישי.
3.         העברת השיק לאדם ד' כאמצעי תשלום, ואז אדם ד' נקרא האוחז ולא האדם השלישי.
            גם אדם ד' יכול להעביר את השיק, כאשר כל אחד כשמחזיק בשיק נקרא אוחז ופקודת השטרות מתייחסת בצורה שונה לכל אחד מהאוחזים והם לא שווים מבחינת כוחותיהם.
השיק עובר מיד ליד כיוון שהתכונה המרכזית של השיק היא הסחירות. השיק הוא מסמך סחיר בניגוד לכרטיס חיוב שהוא כרטיס אישי ולא סחיר. אם אנחנו רוצים לבטל את סחירות השיק אנחנו צריכים לנקוט בטכניקות מסויימות.
לסחירות השיק יש שני מובנים:
1.         המובן הפורמאלי – המסמך סחיר ויכול לעבור מיד ליד.
2.         המובן המהותי – יכול להיות שהמסמך יגיע לידי אדם שיהנה ממעמד מיוחד, מבחינת ההגנות שהוא נהנה מהם, הנקרא "אוחז כשורה".
הבנק הנמשך כפוף לחיוב שבשיק למשך 6 חודשים אולם אין הגבלה על מספר העברות
שיק הוא פקודה ללא תנאי. במקרה כזה יש נטיה לראות בבנק כשלוח של הלקוח-הנושה, משמעות ההגדרה היא שהפקודה היא סופית. במישור היחסים בין הבנק ללקוח משמעות הפקודה היא "שלם !". אסור ללקוח לרשום על גבי השיק שעל הבנק לשלם בתנאי שהלקוח יעשה פעולה כזו או אחרת. ההגדרה של "ללא תנאי" היא משמעותית על מנת ליתן לשיק את האמון הדרוש כדי שיוכל להיות סחיר. הגדרת תנאים בשיק תפגע בסחירותו ולכן השיק הוא ללא תנאי. למרות שקיים חוזה בין הלקוח לבנק, הפקודה מגבילה את החופש החוזי ומחייבת שהשיק ימסר לפירעון ללא תנאי. הלקוח יכול לשלוח בקשת ביטול פירעון לשיק שטרם נפרע.
הפסיקה קבעה שכאשר כתוב על גבי השיק "לפירעון תוך 45 יום" והערות דומות, לא מדובר בתנאי אלא בבקשה מהאוחז שיפרע את השיק בתקופה האמורה אולם הבנק לא כפוף לבקשות אלו ועליו לכבד את השיק גם כעבור התקופה המצויינת בשיק.
למרות האמור, התיר החוק לכתוב מס' תנאים על גבי השיק:
1.         שיק ביטחון.
2.         שיק מסורטט – כאשר מצוייר "קרוס" על גבי השיק, ההתניה היא שהאוחז לא יכול לקבל את הכסף מהבנק הנמשך בעצמו אלא באמצעות הפקדה לחשבון בנק שלו על מנת שהבנק יגבה את הכסף מהבנק הנמשך.
מה עושים כאשר אין תאריך בשיק ? מה על הבנק לעשות כשאר חסר פרט מהותי שכזה בשיק ?
סעיף 3(ד)(1) קובע שהשטר לא נפסל. סעיף 9 קובע שהשטר הוא בעל-פירעון עם דרישה. סעיף 19 קובע שניתן להשלים פרטים.
סעיף 73(ב) שיק מאוחר מדובר בשיק שזמן פירעונו עתידי – שיק דחוי. הפקודה קובעת, לאחר תיקון ישראלי מהדין האנגלי, כי שיק זה יכובד רק לאחר עבור התאריך הנקוב בו.
מה עושים במקרה של שיק מזוייף? אם שילמנו בשיק מזויף שילמנו בנייר חסר ערך, מכאן שלא שילמנו, ומכאן שניתן לדרוש מאיתנו בחזרה את המימכר שרכשנו.
זוסמן קובע בספרו-:"באין חתימה אמיתית-אין מסמך, ובאין מסמך אין סחרות". טענה מעין זו הינה טענה חפצית, כלומר שלא קיים בכלל חפץ כזה לאור הפגם הקנייני שנפל בו. ואם לא קיים חפץ, לא ניתן לסחר אותו, ואם לא ניתן לסחרו – אין זה שטר, שהרי אחד המאפיינים את השטר – זה סחרותו". המרצה מסכימה.
כיום אם מישהו זייף את החתימה והבנק לא בדק את החתימה – בעל החשבון זכאי לכספו עקב רשלנותו של הבנק שלא בדק החתימה.
פס"ד שטאובר נדון עניינה של מערערת (חברה בע"מ) שפקיד שלה זייף את חתימת מנהלה על שקים והבנק המשיב חייב את חשבונה של המערערת בסכומי המשיכות - והמערערת תבעה מהבנק לשלם לה את סכומי השקים שנמשכו כאמור. בית המשפט העליון פסק כי מקום בו ידע לקוחו של הבנק שחתימתו זוייפה והוא שתק ושתיקתו גרמה לבנק נזק - הוא מנוע מלטעון שחשבונו חויב בסכומי השקים המזוייפים. כן נפסק בפסק דין זה כי - "המערערת מושתקת מלטעון כלפי הבנק המשיב שחתימות המשיבה של השקים הנדונים היו מזוייפות, נוכח העובדה שבמשך התקופה הארוכה שבה בוצעו הזיופים  היתה המערערת מקבלת מדי פעם את העתקי החשבון שלה מן הבנק המשיב ללא תגובה על חיובה בעשרות רבות של שקים כאלה שהצטרפו לסכומים ניכרים מאוד ביחס להיקף החשבון כולו" (דברי השופט לנדוי) בית המשפט העליון קבע כי לא רק שתיקה תוך ידיעה ממשית של הזיוף מונעת טענת זיוף אלא גם ששתיקה תוך ידיעה מיוחסת דהיינו ידיעה אשר יכול היה הלקוח להשיגה אילו נהג בזהירות סבירה - יש בכחה להוות השתק. ההגיון בהלכה הנ"ל הינו  - כי אם הלקוח, היה מגלה את אוזנו של הבנק על הזיופים ומעשי המרמה של ביטון, מיד או בסמוך לאחר שנעשו - הבנק היה יכול למנוע את המשך הזיופים - ולא היה ממשיך לקבל הוראות מביטון כל עוד אינן על פי ההסדר המפורט בדף פתיחת החשבון.  בית המשפט העליון חזר, תוך הסכמה, על ההלכה שנפסקה בעניין שטאובר בפרשת:
 עזבון טננבאום נגד בנק לאומי לישראל שבו נדחה ערעור עזבון של לקוחה של הבנק שעובדת שלה משכה כספים מחשבונה ע"י זיוף חתימה על שיקים משוכים על חשבון המנוחה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה נגד הבנק ובית המשפט דחה את הערעור ופסק בעקבות הלכת שטאובר, שכאשר קיבל הלקוח מהבנק במשך תקופה ארוכה את דפי החשבון ובהם חיובים בגין שיקים מזוייפים, ולא הגיב על תוכן החשבונות קיים השתק של הלקוח כלפי הבנק ואין הלקוח יכול לזכות בביטול חיובים בגין השקים המזוייפים - אפילו הבנק התרשל.  פרופ' אהרון ברק, בטרם מונה לכהונת שופט בבית המשפט העליון, התייחס להלכת שטאובר במאמרו "זיוף במשיכת שקים",לדעתו, משפרע בנק לזייפן שיק שחתימת הלקוח בו זוייפה והבנק חייב את הלקוח בסכום השק, כמו בענייננו - נשאלת השאלה האם החיוב הוא כדין. פרופ' ברק מתח ביקורת על עמדתו של כב' השופט ויתקין בפרשת שטאובר לדעתו שני הצדדים התרשלו, הלקוח והבנק - ורשלנותו של הלקוח גדולה היתה מרשלנות הבנק  - ולכן, לדעתו, ההסדר הראוי היה "בהטלת הסיכון על שני הצדדים כמידת אשמתם". דעה מעניינת זו לא הפכה, בינתיים להלכה, כך שאותנו מחייבת הלכת שטאובר.
יורשי אבקסיס נ' דיסקונט תביעה של לקוח, אשר שותפו זייף את חתימתו ומשך מהשותפות כספים שלא כדין, נטען לאשם תורם מצידו של הבנק. הלכת שטאובר חיה ובועטת. ב"מ קבע כי אבוקסיס ויורשיו, מנועים מלעורר טענות ממין הטענות שהעלו בכתב התביעה המתוקן נגד הבנק ולכן דין תביעתם להידחות והכוונה לכל אותן פעולות בחשבון המשותף שנעשו ללא חתימתו של אבוקסיס, פעולות בחשבון המשותף שנעשו תוך זיוף חתימתו של אבוקסיס, ושימוש שלא כדין בכרטיס חיוב של "ויזה".  
קופת אשראי וחסכון אגודה הדדית בע"מ נ' מוסטפא בן אחמד עוואד המשיבים, חלפני כספים, שילמו כספים תמורת שיקים בנקאיים מזויפים משוכים על שם המערער. המשיבים תבעו את המערער בתשלום סכום השיקים הן בעילה שטרית והן בעילת רשלנות. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה בעילת הרשלנות. מכאן הערעור. בית המשפט העליון פסק: שיקים שלידתם והסבתם בזיוף, אין כוחם יפה כלשהו, ואין רוכשים על-ידיהם או על פיהם כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פרעונו על כל צד. סעיף 41 לפקודת הנזיקין מעביר את נטל השכנוע על שכם הנתבע. כדי להתבסס על הוראת סעיף 41חייב התובע להוכיח שלושה תנאים מצטברים: האחד, כי הנסיבות הממשיות של המקרה אשר הביא לידי הנזק אינן ידועות לו; השני, כי הנזק נגרם על-ידי רכוש שהיה בשליטתו המלאה של הנתבע; השלישי, כי מסתבר יותר שאירוע המקרה שגרם לנזק נגרם בשל רשלנותו של הנתבע מאשר שזה אירע בהעדר כל התרשלות מצדו. המונח "שליטה" משמעותו, שאין לייחס למישהו זולת הנתבע התערבות פעילה במצב העניינים, שיכלה לגרום או לתרום למה שאירע. משהוכח, שגורם נוסף "התערב" או יכול היה להתערב במהלך העניינים, אין הכלל חל כדי להכריע בשאלת קיומה של חובת זהירות מושגית של בנק בגין כניסתם לשוק של שיקים בנקאיים ריקים שנגנבו ממנו וזויפו כלפי מי שמחזיק בהם, יש לבחון שתי שאלות משנה: האחת - האם בנק יכול לצפות (כאפשרות פיסית) וצריך לצפות (כאפשרות נורמאטיבית), כי התרשלות בטיפול ובשמירה על שיקים בנקאיים תביא לכניסתם לשוק, לזיופם ולגרימת נזק למי שעלול להחזיק בהם? אם התשובה לשאלה זו חיובית, עולה השאלה השנייה, והיא - הקיימים נימוקים של מדיניות משפטית לשלול את קיומה של החובה? בנק, המושך שיק שלו (לאמור שיק בנקאי), יכול לצפות, וגם צריך לצפות, כי התרשלות מצדו בטיפול בשיקים בנקאיים ובשמירתם יכולה להוביל לזיופם, וכפועל יוצא מכך לגרימת נזק לציבור המחזיקים הפוטנציאליים. בנקאי סביר צריך היה לצפות שהשיקים הנדונים במקרה דנן יגרמו נזק ממוני לחלפן כספים, שהרי זה, מטבע עיסוקו, סוחר בין היתר בשיקים, ואך מובן וסביר, כי בהגיע לידיו שיק, הנחזה להיות שיק בנקאי, יתייחס אליו כאל מסמך אמין שווה משקל לכסף מזומן. אין די בהוצאת הוראת ביטול ובהודעה לאיגוד הבנקים, אשר מטבע הדברים מזהירות אך ורק את הבנקים. פרסום הודעה בעיתון, המזהירה את הציבור מלקבל שיקים אלה, ופנייה למשטרה הם שני צעדים אלמנטריים, אשר - לו ננקטו על­ידי הבנק - אפשר שהיו מונעים היווצרות הנזקעובדת הזיוף אינה מנתקת במקרה דנן את הקשר הסיבתי, שכן הזיוף הוא מעשה צפוי, הנזק הממוני הוא הנזק שיש לצפותו, ואין לדרוש, כי דווקא הנזק המסוים לניזוק המסוים הוא שייצפה שניים הם המבחנים העיקריים לבחינת האשם התורם(א) האם אדם סביר היה נזהר יותר (מבחן האדם הסביר). (ב) מבחן חלוקת האשמה: בית המשפט ישקול מבחינה מוסרית את מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק בהצבתם זה מול זה כדי להשוות ולהעריך מבחינת האשמה המוסרית את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד. אין זה סביר, שאדם, שאינו יודע עברית, יקבל לידיו פיסת נייר שהוא איננו יודע לקרוא את תוכנה - אך היא נראית לו כשיק בנקאי לא יפנה לאדם שמבין את הכתוב כדי לאשר את תוכנו ויעצום עיניו מלראות ולקרואמה גם שכנגד נייר כזה ימסור בידי פלוני סכומי עתק. אף אם שיק נחזה על פניו כתקין וכמשוך על-ידי בנק, הרי כשמדובר בסכומי כסף גדולים, סוחר סביר, אשר יודע את הסכנות הטמונות במסמכים סחירים, עדיין יבחן שיק זה בקפידה אם לא נפל בו פגם  כל אדם סביר, בנסיבות כאלה, יבקש חתמת הסבה של המסב, ומכל מקום יבקש את המסב, שמקבל מידיו סכום כסף נכבד, שיזהה עצמו בדרך נאותה וימסור כתובת להתקשרות כלשהי, שמא תיווצר בעיה (אפילו טכנית ופעוטת ערך) שבעטיה ייווצר קושי בכיבוד השיק ויהא צורך לחזור על מוסר המסמך. ברק ח.פ שירותי מזון בע"מ נ' נחום אורי, אוחנה קרין ובנק דיסקונט לישראל- שטר שחולל והיה חלק ממספר שיקים שהתקבלו אצל התובעת, שעסקה בניכיון שיקים. השיקים נחזו להיות חתומים על ידי נתבעת 2בימ"ש השלום קיבל את התביעה בחלקה ופסק כי: התובע נהג ברשלנות עת קיבל שיקים לניכיון בסכומים גבוהים ללא בדיקה מוקדמת לזהותו של בעל השיק, ומבלי לערוך רישום מסודר וביצוע מוסמך של העסקה כדין; נתבעת 2 נהגה ברשלנות כשהסכימה לשמש כ"איש קש" עבור דודה, הנתבע 1, שהיה מסובך בחובות, ונטלה על עצמה סיכון רב עת בחרה לעצום עיניים לנעשה בחשבונה. בנסיבות אלו קיימת לה חובה כלפי צדדים שלישיים, שלהם נגרם נזק כתוצאה מהשימוש, שלא בהרשאה; נתבע 3 הפר חובת האמון המוטלת עליו שעה שהסכים לשמש "אכסניה" לתרגיל איש הקש(איפשר לאדם שבזמנים הרלוונטיים לא היה מורשה חתימה בחשבון לבצע פעולות בחשבונה של הנתבעת 2, מבלי שהיה לו ייפוי כח כדין), לא ביצע מסמוך מסודר ולא שמר מסמכים (לתקופה אשר נקבעה בחוק) שיכלו לשפוך אור בקשר להזמנת פנקסי השקים וקבלתם אצלו (ובכך, גרם לנזק ראייתי לנתבעת 2). במקרה של רשלנות תורמת זו, ביהמ"ש חילק את האחריות. השופט(מנחם קליין) מסתמך על  מאמר של השופט ברק: זיוף במשיכת שיק: מטרה ואמצעים בחלוקת הסיכון בין הבנק ללקוחות (פורסם ב-נבו) ממנו עולה כי אין זה מוצדק להטיל את מלוא הסיכון על הפרט, שעשוי להתמוטט תחת העומס, אלא יש לפזרו על החברה כולה או חלקים ממנה, באופן שכל פרט ישא רק בחלק זעיר ממנו. כדי להשיג מטרה זו ללא התערבות המחוקק יש להטיל את הסיכון הראשוני על אותו פרט במשק שהינו נושא סיכון טוב. נושא הסיכון הנובע מזיוף שטרות הוא הבנק, מכיון שהוא מסוגל לגלגל את הסיכון הסופי על כלל המשתמשים בשירותי הבנק, וזאת בין השאר באמצעות ביטוח מפני זיופים.
שחף ליווי פיננסי בע"מ נגד פרחי- התובעת שעוסקת במתן שירותים פיננסיים לרבות ניכיון שיקים  הגישה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל שטרות בחתימת הנתבע או בהסבתו . הנתבע הכחיש את חתימתו על כלל השיקים שהוגשו לביצוע בהם מופיעה חתימתו כמושך השיק או כמסב, למעט 5 שיקים לגביהם טען, כי אכן מדובר בחתימתו כמושך אלא שמדובר בשיקים שנגנבו ממשרדו. בית המשפט פסק כלהלן: על פי פקודת השטרות חזקה לכאורה על אוחז בשטר שהוא אוחז בו כשורה. מכאן שככלל, נטל ההוכחה בתביעה על פי עילה שטרית מונח לפתחו של הנתבע לטעון לסתירת חזקה לכאורית זו. יחד עם זאת מונה סעיף 29(ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש], רשימת מקרים בהם מוחלפת חובת הראיה. כאשר מכחיש הנתבע את החתימות שעל השטר, מוטלת על התובע החובה להוכיח כי אכן הנתבע נתחייב בחתימות שעל השטר. שיק גנוב, אינו עומד בהגדרת "הוצאה" כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת השטרות הקובע: "הוצאה" – מסירה ראשונה של שטר או של שטר חוב, כשהם שלמים בצורתם, לאדם הנוטל אותם בתור אוחז" .על הטוען לפגם בזכות לקניין, או להעדר הוצאה או מסירה  לבסס תשתית עובדתית ולהוכיח את הנסיבות המעידות על גניבת השיקים. ככל שהדבר נוגע לשיקים שהנתבע טוען שנגנבו ממנו, הנטל להוכיח את טענתו זו מוטל עליו. בנסיבות העניין, התובעת לא הוכיחה כי הנתבע הוא שהסב את השיקים לתובעת ומכאן שלא ניתן לחייב את הנתבע בתשלום השיקים.
סיטואציות אפשריות
שיק של חברה – היעדר חתימה של אחד משני המורשים משמעו זיוף השיק. לבנק יש מסמכים ובהם דרך החתימה של החברה . שיק מזויף אין לשלם.
זיוף חתימת מושך – זה הזיוף הקלאסי, ואין הנייר שווה במאומה, ולכן הבנק לא ישלם.
שיק חתום בלנקו, שפרטיו הוספו ע"י המוצא הישר – אם נראה תקין על פניו הבנק ישלם.
שיק שחתימת היסב זוייפה – השיק הוצא כדין, נראה תקין, הבנק ישלם.
שיק מזויף שנרכש ע"י הבנק – שיק מזויף הינו נייר לבן חלק, אבל כאן המדובר בעל מקצוע – בנק – שאם לא שם לב לנושא, יהיה מנוע מלטעון כלפי התשלום שביצע (שטאובר בצירוף רשלנות מעוואד).
חוק כרטיסי חיוב חוק אשר עוסק בשימוש בכרטיסי אשראי וכרטיסי חיוב. החוק מגדיר סוגיות שונות הקשורות בשימוש בכרטיסי אשראי, לדוגמא – מתי ניתן להפסיק חיוב בכרטיס אשראי בהעדר תמורה, מהו היקף אחריות הלקוח לתשלומים בגין שימוש בכרטיס אשראי שנעשה שלא כדין וכדומה. פרק העונשין בחוק מגדיר מספר עבירות בכרטיסי אשראי אשר הינן עבירות פליליות שמאסר בצידן.
סעיף 16 לחוק עוסק בגניבת כרטיס אשראי. על פי סעיף זה, אדם אשר מחזיק או נוטל כרטיס חיוב ללא הסכמת הלקוח, וזאת בכוונה להשתמש בכרטיס או לאפשר לאחר להשתמש בו, מבצע עבירה פלילית שדינה מאסר שלוש שנים. סעיף 16(ב) מוסיף וקובע כי חזקה על אדם אשר מחזיק או נוטל כרטיס חיוב ללא הסכמת הלקוח כי הוא מתכוון לעשות בכרטיס שימוש שלא כדין. במקרים אלה, נטל ההוכחה רובץ לפתחו של הנוטל/המחזיק.

סעיף 17 לחוק, אשר כותרתו הינה "הונאה בכרטיס חיוב", עוסק בעבירת ההונאה בכרטיסי אשראי. הונאה בכרטיסי חיוב הינה עבירה נפוצה אשר יכולה להתבצע באופנים רבים ומגוונים. על פי החוק, אדם אשר משתמש בכרטיס אשראי בכוונה להונות עלול לרצות מאסר של עד שלוש שנים בפועל. במידה ועבירה זו נעברה בנסיבות מחמירות, הרי שעונש המאסר בגינה יכול להגיע עד חמש שנים.
יש יחסים חוזיים בין לקוח לבין חברת האשראי והוא נעשה באמצעות הבנקים. כמו כן יש יחסים חוזיים בין ספק סחורה לבין חברת האשראי.  מרגע קבלת הכרטיס מתחילה ההתקשרות. המשך ההתקשרות יכול להיות בע"פ. בעקרון הכרטיס אישי. ניתנה לאחר בהסכמה גם היא אסורה בעקרון לפי ההסכם עם חברת האשראי. המחוקק קובע שיש לשמור על הכריס בזהירות סבירה, כמו למשל לא לשמור איתו את הקוד.
במצב של אובדן כרטיס – יש להודיע וחיובים שנעשו לאחר מכן – החשבון של הלקוח לא מחויב וחברת האשראי סופגת זאת.
מתי בנק לא צריך לשלם, למרות שנעשה שימוש בכרטיס האשראי?
ס' 10 לחוק כרטיסי החיוב- קובע מתי חברת האשראי באמצעות הבנק לא צריכה לשלם- ב- 2 מקרים: הנכס נרכש בעסקה לא סופק למרות שחלף מועד ההספקה או שהלקוח ביטל את העסקה.  בפועל מבקשים לקבל הודעה מבעל העסק שלא סיפק את הסחורה, ומערימים קשיים בניגוד לחוק. כרטיס אשראי הוא לא הילך חוקי בחוק בנק ישראל. כל השאר הם אמצעי תשלום מוסכמים. לכן עסק לא חייב לקבל אשראי. או יכול להתנות שרק בעסקה מעל סכום מסוים.
אמצעי תשלום חדשים
אפליקציות, שיק אלקטרוני/דיגיטאלי, פייפאל, ביטקוין.
היום בנקים באפליקציות מאפשרות להפקיד צ'ק שלהם בלי ללכת לבנק. סכום הצ'ק להפקדה בדר"כ מוגבל.
צ'ק ללא נייר: לאומי משיק תוכנית ללקוחותיו לסכום של 10,000 ₪ לפיו: הלקוח יזין פרטיו בכניסה לאפליקציה, ולאחר מכן ימלא את שם המוטב, הסכום לתשלום, תאריך הפרעון. האפליקציה תשגר למקבל השיק התראה ביום ההפקדה כי ממתין לו שיק לאישור. הלקוח יקבל תזכורת 4 ימים לפני מועד הפרעון שעליו לפרוע את השיק שנתן. הנושא הועבר להחלטת בנק ישראל, שלפי תקנותיו אין אפשרות של סליקה דיגיטלית ועל הבנקים לשמור עותק פיסי שלהם, אם המדובר בשיק מבנק אחר.
צ'ק בקליק (בפועלים): המדובר באפשרות העברת כספים עד 2000 ₪, ללא צורך בפרטי חשבון המקבל באמצעות מספר טלפון ושם בלבד. תוקף הצ'ק בקליק הוא 30 יום.
ארנק פועלים (בפועלים) – לשלם לאנשי קשר בטלפון ם בלי שיש לך פרטי חשבון.
המחאה אלקטרונית/דיגיטאלית:
יתרונות
         הקלה בהעברת כספים בין לקוחות, כמו העברת כספים לאנשי קשר בנייד.
         השיק הדיגיטלי לא ניתן לזיוף או להסבה.
         הבנק יכול לדעת בכל עת היכן השיק נמצא.
         השירות יינתן בחינם ללקוחות לאומי אם ישתמשו באפליקציה בסלולר.
         עלות ההפקדה המתוכננת להיום זהה לעלות הפקדת שיק פיסי.
         הוזלה של העלויות למשתמשים.
         ספק אם השיק הדיגיטלי עונה להגדרה המסורתית של שיק.

תשלום באמצעות פייפאל: מספקת שירותי תשלום באמצעות האינטרנט, שמאפשרים לשלוח תשלום לכל אדם שיש לו חשבון פייפאל. אין המדובר בעסק שמעביר כספים ואין לעשות בו שימוש להעברת כספים לצד ג'. שירות בגין רכישת מוצרים, פייפאל אינה מעונינת ליטול על עצמה חבויות ואחריות לכן היא קובעת כי היא לא נושאת באובדן רווחים או כל נזק שהוא בין בעצמה, חברות מסונפות לה, דירקטורים ובעלי משרה. היא מציינת ששירותיה אינם שירותים בנקאיים, היא אינה פועלת כנאמן, אלא רק במסגרת סוכן, ונאמן משמורת. וכן כי אין לה שליטה על המוצרים או השירותים המשולמים באמצעות שירותיה. היא אינה מבטיחה את זהות המשתמש או כי קונה/מוכר ישלימו את העיסקה. הרעיון הוא שפרטי החשבון שלך לא עוברים לעסק במדינה שאינך יודע מהי רמת אבטחת המידע שלו, אלא נמצאים רק בפייפאל שמאובטחת היטב.  במידה ומתקשר בעיסקה לא בחר שיטת תשלום מועדפת, פייפאל תפעל לפי הסדר הבא: יתרה, העברה מידית מחשבון הבנק, כרטיס חיוב, כרטיס אשראי, המחאה אלקטרונית. במידה והמשלם אינו רוצה להשתמש ביתרה שלו, עליו למשוך אותה לפני ביצוע התשלום. היכולת לקבל תשלום מארץ לארץ משנה, ויש לבדוק זאת. כאשר נשלח תשלום באמצעות פייפאל  המקבל לא חייב לקבל זאת. כל תשלום שלא נדרש או שנדחה יוחזר ליתרת המשלם או לשיטת התשלום המקורית. הביצוע יהיה תוך 30 יום מהמועד שבו יזמו את התשלום.
סיכונים: בחשבון עלול להתבטל במועד מאוחר, כפוף להכחשת העיסקה, ביטול או תביעה. כלומר התשלום עלול להתבטל אחרי שסופקה הסחורה או השירותים שניתנו. קיימת אפשרות לסגור או להגביל את הגישה לחשבון הפרטי או לשיטת פיפאל עצמה אם העוסק הפר את ההסכם, או את מדיניות השימוש הנאות של פייפאל. ניתן להקטין סיכון ביטול החשבון ע"י עמידה בקריטריונים שנקובים בהסכם. אחד העקרונות הוא להבין ולציית לכל החוקים והתקנות במדינה בה הספק פועל.
הגנת הקונה: סעיף 7 להסכם קובע כי הקונה יהיה מוגן ולא חייב בתשלום אם לא קיבל את הפריט או שהוא שונה משמעותית מהמוסכם. (קנית ספר וקיבלת אריזה ריקה.)
תנאים לקבלת הגנת הקונה: שולם מלוא הסכום של הפריט בתשלום אחד מחשבון הלקוח. פריטים שנקנו במספר תשלום אינם זכאים. יש לפתוח "מחלוקת" תוך  180  מהתאריך בו בוצע התשלום. על החשבון להיות במעמד תקין. לא התקבל החזר שקשור לקניה שכזו ממקור אחר. במידה והנך זכאי להגנת הקונה, ופתחת מחלוקת, פייפאל תפסוק לטובתך במחלוקת (בתביעה) ותחזיר לך את מחיר הקניה המלא של הפריט ואת עלויות המשלוח המקוריות. בתביעה על שוני בפריטים-עליך לשלוח על חשבון בחזרה את הפריט ולספק הוכחת מסירה. אין כאן אחריות כמו של חברת אשראי. אם אין להם איך לגבות מהמוכר זו בעיית הקונה. אם יש להם יכולת – דרך חשבון הפייפאל של המוכר או חשבון הבנק שלו – הם גובים משם. מנגד, לדעת המרצה, יש לקונה הרבה יותר טענות הגנה מאשר מול חברות האשראי.
הגנת המוכר: סעיף 9 לחוזה ההתקשרות דן בהגנת המוכר, ומציין תנאים מיוחדים לישראל ולטורקיה. התנאים הכללים הם: ההגנה תחול במקרים של עסקה בלתי מורשית או פריט שלא התקבל. סעיף 9 מונה את דרך המשלוח , הוכחתה ודרישות מנהלתיות נוספות. עסקאות שאינן זוכות להגנת המוכר הן: הכחשת עסקה במובן של תיאור שונה משמעותית מהתיאור. פריטים לא מוחשיים כולל מוצרים דיגיטליים ושירותים. ופריטי שנמסרים בנקודת מסירה. פריטים שאינם נשלחים לכתובת המקבל (שליחים בשירות הקונה).
מחלוקות עם פייפאל:
         עד לסכום של 10,000 דולר, קיים סעיף בוררות. צד הבוחר בבוררות יזום אותה באמצעות מרכז הבוררות הבינלאומי שבסינגפור.
         לגבי בוררות שלא דורשת נוכחות של אחד הצדדים היא תנוהל באינטרנט או בטלפון, בכפוף למשלוח מסמכים. ניתן יהיה לשלוח את פסק הבוררות לכל בית משפט בתחום השיפוט הרלבנטי.
         כל תביעה ומחלוקת , שלא הופנו לבוררות, תידון בבית משפט הממוקם בסינגפור או באזור מגוריו של הנתבע. הדין שיחול הוא הדין הסינגפורי בכל מקרה, שחל גם על מכלול החוזה.
         תביעות שהוגשו שלא לפי הוראות החוזה – מהוות הפרת הסכם ומזכות בשכ"ט עו"ד עד לסכום של 1000 דולר, אא"כ היא תימשך במיידית אחרי הודעת פייפאל למגיש על הפרת ההסכם.
פעילויות אסורות:
         במסגרת תנאי החוזה,מתחייבים המשתמשים שלא לעשות פעולות המוגדות כאסורות, ביניהן:
         להפר חוקים, תקנות. עיסקאות בסמים נרקוטיים, סטרואידים או אביזרי לוואי לסמים. אין לקדם או לסייע להשתתף בפעילות בלתי חוקית. אין לעשות עיסקאות בפריטים גנובים, אין לקדם שנאה אלימות חוסר סובלנות על רקע גזעי או ניצול כספי פשע. אין לעסוק בפריטים המפרים סימנים מסחריים, זכויות יוצרים/קנין, או זכויות, אין לעשות עיסקאות בשירותים מסויימים בעלי אופי מיני וכן בתחמושת או בכלי נשק.
         אין לעשות עיסקאות הקשורות לתמיכה בהונאות פירמידה, פונזי הונאות ממון אחרות, מכירת המחאות נוסעים הו הוראות כספיות, המרת מטבע.
פעילויות המצריכות אישור:
         איסוף תרומות של ארגון צדקה, סחר בתכשיטים, מתכות יקרות ואבני חן, מכירת מניות, אגרות חוב ניירות ערך אופציות חוזים עתידיים או מתן שירותי נאמנות.
         וכן חברות תעופה ומפעילים של שירותי טיסות שכר/סילון/מונית אווירית, מכירת משקאות אלכוהוליים, סיגריות אלקטרוניות, מכשור רפואי במרשם, הימורים לסוגיהם(סוסים, כלבים, כרטיסי הגרלה) כולם במידה ובסמכות שיפוט שבהם פעילויות כאלה מתבצעות, הן מותרות כחוק.

ביטקוין: מטבע ממוחשב ומבוזר.  מטבעות הביטקוין נשמרים באמצעות תוכנה המכונה "ארנק" הנמצאת במחשב מקומי או על שרת מרוחק. התוכנה מאפשרת לשמור את המטבעות, לסחור בהם או לקנות באמצעותם. מערכת הביטקוין, בהיותה מערכת מבוזרת, אמורה להבטיח שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכום שהועבר בתשלום אכן נגרע מארנק המקור. במספר אתרים ניתן להמיר מטבעות שונים לביטקוין. הביטקוין, להבדיל ממטבעות "מסורתיים", אינו מופק או מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי של מדינה כלשהי. הביטקוין מבוסס על ניהול מבוזר באמצעות מנגנוני קריפטוגרפיה ורשת תקשורת עמית לעמית הביטקוין מאופיין בתנודתיות קיצונית. ב-29 בנובמבר 2013 הוא נסחר בשווי של 1,186.03 דולר (ארצות הברית), כמעט כמו מחיר אונקיית זהב באותו זמן (1,247 דולר לאונקייה) ובתחילת דצמבר 2013 ירד ל-750 דולר.  בשורה הסופית לא מדובר בכסף פיזי אלא וירטואלי, ששויו תנודתי מאוד. אפשר לקנות דרך האינטרנט או ליצור אותם בעצמך באמצעות פתרון אלגוריתמים מול ההנהלה אבל מדובר במשימה מאוד קשה. התשלום חשוף לכולם ולא ניתן להסתירו.