יום שבת, 9 בינואר 2021

ארגון טרור ? עמותת Islamic Relief Worlwide רוצה לצאת מהרשימה

  בית המשפט העליון מחק עתירה של עמותת Islamic Relief Worlwide שביקשה לצאת מרשימת ההתאחדויות האסורות

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – מדריך לתביעות ייצוגיות

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור - מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס - Legal-Articles

עמותת Islamic Relief Worlwide הגישה את עתירתה נגד שר הבטחון, העתירה הוגשה על ידי עו"ד מיכאל ספרד ועו"ד אביגדור פלדמן עניינה של העתירה – החלטת שר הביטחון משנת 2014, להכריז על העותרת כעל התאחדות בלתי-מותרת, והחלטה נוספת משנת 2019, בהמלצת ועדה מייעצת, להכריז עליה כעל ארגון טרור. העותרת ביקשה בית המשפט העליון יורה על ביטול ההכרזות; על ביטול המלצת הוועדה המייעצת; על ביטול הוראת מעבר שנקבעה בסעיף 101(א) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016. כפועל יוצא, ביקשה העותרת כי בית המשפט העליון יקבע קביעות הנוגעות גם לביטול תפיסת כספים, שנעשתה מכוח ההכרזה עליה כעל התאחדות בלתי-מותרת.

עתה עדכנה העותרת, כי נוכח חלוף הזמן מאז הגשת העתירה, ובשים לב לכך ש"חלו שינויים משמעותיים בעותרת", בכוונתה להביא את עניינה פעם נוספת לפני הוועדה המייעצת, ולהציג לה עובדות חדשות, שלא היו לפניה בעת שגיבשה את המלצתה האחרונה לשר הביטחון, בשנת 2019. בנסיבות אלה, בקשה העותרת, כי את מחיקת העתירה, "תוך שמוסכם על המשיב כי הצדדים שומרים על כל טענותיהם ואין במחיקה משום הסכמה לטענה כלשהי מטענות המשיב או ויתור על טענה כלשהי מטענות העותרת, ובכלל זאת הטענות החוקתיות והמנהליות, הן כנגד ההכרזה המקורית משנת 2014 והן כלפי תפיסת כספיה" (ההדגשות במקור – נ' ס'). המדינה הודיעה כי היא מסכימה לבקשת המחיקה, ולשמירת טענות כמפורט לעיל.

נוכח בקשת העותרת והסכמת המדינה, העתירה נמחקה, ללא צו להוצאות. טענות הצדדים נותרו שמורות להם, כמוסכם.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 



יום רביעי, 6 בינואר 2021

הפגיעה בחופש העיסוק של העורר בשל במגבלות שהוטלו עליו היא מידתית ומוגבלת, ונועדה לתכלית ראויה


הפגיעה בחופש העיסוק של העורר בשל במגבלות שהוטלו עליו היא מידתית ומוגבלת, ונועדה לתכלית ראויה
בית המפשט העליון הכריע בימים אלו בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' סגן הנשיאה נ' זלוצ'ובר) שהאריך בשנה את צו הפיקוח שהוטל על העורר מכוח חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן: חוק הפיקוח). בעברו של העורר הרשעה קודמת משנת 2005 בעבירת מין, כאשר על רקע שתיית אלכוהול פגע בקטינה וביצע בה מעשים מגונים. הרשעה נוספת נסבה על עבירות מין בקורבן 
במהלך פגישת היכרות ראשונה.


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס - כותב בביז פורטל
עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב


המגבלות השנויות במחלוקת הינן איסור הימצאות עם קטינות שאינן בנות משפחה ושתיית אלכוהול. בא כוח 
העורר עמד על הירידה במסוכנותו של העורר לפי הערכת מסוכנות לדרגה בינונית ועל הפגיעה בעיסוקו כפועל יוצא מהמגבלה, בכל האמור בשהות עם קטינים;  ועל היעדר התייחסות לשתיית אלכוהול בהערכת המסוכנות, באופן שניתן ללמוד ממנו לטענתו על היעדר צורך במגבלה גורפת זו
באת כוח המדינה ביקשה להשאיר את המגבלות על כנן, נוכח הזיקה ביניהן לעבירות מין קודמות בהן הורשע העורר; בהינתן תכליותיו של חוק הפיקוח; ובשים לב לכך שמדובר בתקופה מוגבלת של פחות משנה עד 
פקיעת הצו האמור

לאחר שנשקלו טיעוני הצדדים, לא נמצאה עילה להתערבות ערכאת הערעור. הפגיעה בחופש העיסוק של 
העורר היא מידתית ומוגבלת, ונועדה לתכלית ראויה; ואין בה כדי למנוע עיסוק רציף של המערער בתחום השיפוצים, שהוא מקור פרנסתו בשלב הנוכחי. גם למגבלה בדבר שתיית אלכוהול (שאינה חלה על כוס קידוש) יש זיקה לעבירה שבה הורשע העורר, והיא מלמדת על כך שבענייננו הסרת חסמים שהיא פועל יוצא של שתיית אלכוהול, אף יצאה בעבר מהכוח אל הפועל.
אשר על כן, הערעור נדחה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שישי, 18 בדצמבר 2020

גישור פלילי- ישיבות נפרדות לנאשמים שונים

 

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה בימים אלו עתירה שהוגשה נגד עריכת ישיבות גישור נפרדות בהליך פלילי

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס - כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור - מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס - Legal-Articles

עניינה של העתירה שלפנינו בטענת העותרים, נאשמים בהליך פלילי בענייני תכנון ובניה ובענייני רישוי עסקים בבית משפט השלום ברמלה (תו"ב 38956-01-18 ו- רע"ס 43079-03-18), כי נפל פגם המצדיק את התערבותו של בג"צ, באופן בו נוהל הליך הגישור הפלילי בעניינם. בצד העתירה הוגשה גם בקשה לצו ביניים ולסעד ארעי במעמד צד אחד.

ביום 23.11.2020 הגישה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה שוהם (להלן: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה או המאשימה, לפי העניין) כתב אישום מתוקן בשלישית נגד העותרים ונגד המשיבים 4-3 (להלן: כתב האישום המתוקן ו-הנאשמים, בהתאמה). כתב האישום המתוקן מייחס לנאשמים עבירות שונות שעניינן ביצוע עבודות בניה ושימושים חורגים ללא היתר ובסטייה מהיתר, תוך הטמנה של מאות אלפי מ"ק של פסולת ופסולת בניין, שינוי והגבהה של מדרונות ופני הקרקע, הקמה של מסלעה, ושימוש חורג ללא היתר למטרה של תחנת מחזור ומיון פסולת. ההליך מתנהל בבית משפט השלום ברמלה, לפני סגן הנשיאה, כב' השופט מנחם מזרחי (להלן: בית משפט השלום), וטרם החלה בו פרשת ההוכחות.

ביום 30.11.2020 ביקשו המשיבים 4-3 מבית משפט השלום להפנות את התיק להליך גישור פלילי, במסגרתו יוכלו הצדדים להגיע להסכמות. עוד באותו יום נדחתה הבקשה מחמת העדר מותב היכול לשבת בהליך הגישור. ביום 2.2.2020 הגישו המשיבים 4-3 בקשה נוספת להפנות התיק להליך גישור פלילי בו הציעו כי הגישור יערך בפני כב' השופטת רבקה גלט-אשר, אשר דנה בהליך בראשיתו. בהחלטתו מאותו היום, אישר בית משפט השלום את הבקשה. העותרים הלינו על כך שהבקשה להפנות את ההליך לגישור הוצגה בהסכמתם אף שזו לא ניתנה, ולפיכך ביום 14.12.2020 ניתנה החלטה נוספת של בית משפט השלום לפיה "צד הרוצה לקיים הליך גישור יתייצב להליך הגישור" (להלן: החלטת בית משפט השלום מיום 14.12.2020).

גם החלטה זו לא הניחה את דעתם העותרים, והם פנו למאשימה בבקשה "שיבהירו כי הליך הגישור כולל את כל הנאשמים יחד" (הפניה למאשימה לא צורפה כנספח לעתירה, סעיף 19 לעתירה). לטענת העותרים, הודיעה להם המאשימה "מן השפה ולחוץ", כי בעקבות החלטת בית משפט השלום מיום 14.12.2020, היא תהייה מוכנה לקיים הליך גישור פלילי נפרד עם המשיבים 4-3 ועם העותרים (תשובת המשיבה בכתב, ככל שהיתה כזו, אף היא לא צורפה לתיק).

מכאן העתירה שלפנינו, בה טענו העותרים כי החלטת המאשימה לקיים הליך גישור רק עם חלק מהנאשמים היא בלתי סבירה, שרירותית ומפלה לרעה. לביסוס טענתם על אדנים משפטיים מפנים העותרים לקביעה של בית משפט זה בבג"ץ 4595/11 יגרמן נ' מדינת ישראל (5.7.2011) (להלן: עניין יגרמן). לשיטתם, כל תכליתו של הליך הגישור בין המאשימה לבין משיבים 4-3 היא להכשיר קשר פסול במסגרתו העבירו המשיבים 3 -4 למאשימה מסמכים מתוך בוררות המתנהלת בינם לבין העותרים. העותרים שבים ומדגישים בעתירתם כי לא נעשתה אליהם פניה להצטרף להליך הגישור, וכי עצם ההחלטה להעביר את ההליך לגישור ניתנה על בסיס מצג שווא לפיו כל הצדדים להליך הסכימו לגישור. לפיכך, מבקשים העותרים כי בית משפט זה ייתן מגוון סעדים הקשורים באופן בו ינוהל הליך הגישור הפלילי עמם, לרבות זהות ומאפייני המותב שיידון בהליך הגישור הפלילי. כן מבקשים העותרים כי בית משפט זה יורה למאשימה לחשוף את כל המסמכים שהוחלפו בינה לבין המשיבים 4-3.

בג"צ קבע, שדין העתירה להידחות על הסף ללא צורך בתגובת המשיבים, וזאת מהטעם שהעותרים לא הצביעו על כל עילה להתערבות בהחלטה של המאשימה בקשר לאופן ניהול הליך הגישור הפלילי.

למקרא המבוא לעתירה מתקבל הרושם כי בכוונת המאשימה, היא הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לקיים הליך גישור אך עם המשיבים 4-3, וכי היא מסרבת לקיים הליך גישור עם העותרים. העותרים אף טענו כי סירוב זה משקף את הדוגמא התאורטית שהובאה בעניין יגרמן, פסקה 4, להחלטה חריגה ויוצאת דופן העשויה להצדיק התערבות בית משפט זה בהחלטות ביחס לפנייה להליך של גישור פלילי. ואלה הדברים שנאמרו באותו עניין על ידי השופט (כתוארו אז) אשר גרוניס:

 

כידוע, היקף ההתערבות של בית משפט זה בשיקול הדעת של רשויות התביעה באופן ניהול ההליך הפלילי מצומצם ביותר. החלטות ביחס לפנייה להליך של גישור פלילי כמו גם החלטות האם לשאת ולתת על הסדר טיעון ובאילו תנאים לעשות זאת, מסורות ברגיל לשיקול דעתה של התביעה. [...] רק במקרים בהם ההחלטה נגועה בפגם חמור וקיצוני ייטה בית משפט זה להתערב [...] מקרה מסוג זה יכול להתעורר, למשל כאשר מאשימה המדינה שני נאשמים בנסיבות זהות לחלוטין באותו כתב האישום ובאותן עבירות. אם המדינה מחליטה באופן שרירותי לנהל הליך של גישור בעניינו של האחד, אך מסרבת לעשות זאת בעניינו של האחר בלא הסבר ראוי, ייתכן שהנאשם אשר עניינו לא הופנה לגישור יוכל לטעון נגד שיקול דעתה של התביעה.  הדוגמה הינה חריגה, ויש לקוות שתישאר אך בבחינת דוגמה תיאורטית שלא תעוגן במציאות.        

ואולם, מהאמור בהמשך העתירה ומהנספחים לה, עולה כי קיים מרחק רב בין הדוגמא התאורטית לבין המציאות במקרה דנן. החלטת בית המשפט מיום 14.12.2020 הורתה כי הליך גישור ינוהל עם כל נאשם המעוניין בכך, והמאשימה הודיעה שתקיים הליך גישור עם כל נאשם שיבקש זאת. טרוניית העותרים, אם מעיינים בעתירה בעיון, אינה נגד סירוב לנהל עימם הליך של גישור, אלא נגד כוונתה של המאשימה לקבוע ישיבות גישור נפרדות להם ולמשיבים 4-3. במילים אחרות: העותרים מבקשים מבית משפט זה להורות על כך שהליך הגישור ינוהל במשותף עם כל הצדדים, ושלא יקוימו במסגרתו ישיבות גישור נפרדות עם העותרים מזה ועם המשיבים 3-4 מזה. אפס, לא ידענו מהו המקור לדרישה זו, והעותרים לא הביאו כל אסמכתא לביסוסה. אם לא די בכך, העותרים גם לא הקדימו בעניין זה פנייה לבית המשפט הדן בהליך.

סוף דבר: בג"צ קבע כי העתירה אינה מצביעה על כל בסיס להתערבותו, ועל כן היא נדחתה. ממילא נדחו גם הבקשה לצו ביניים ולסעד ארעי במעמד צד אחד. למותר לציין כי על המאשימה לנהל את הליך הגישור בתום לב ובהגינות הן כלפי העותרים והן כלפי המשיבים 3-4, וחזקה עליה כי תעמוד בחובותיה אלה.

בנסיבות העניין, ובשים לב לאופן החסר והמטעה בו הוצגה עילת העתירה, הטיל בג"צ על העותרים הוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 3,000 ש"ח.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 


יום חמישי, 20 באוגוסט 2020

העירייה ומשרד החינוך לא הסכימו להסיע בעלי צרכים מיוחדים

העירייה ומשרד החינוך לא הסכימו להסיע בעלי צרכים מיוחדים
בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בעתירה שהגישו אב לשני ילדים עם צרכים מיוחדים ועמותת בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות.
העתירה הופנתה נגד עיריית בני ברק ונגד משרד החינוך כאשר בליבת העתירה ניצבת סוגיית זכאותם של ילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים במוסדות חינוך "רגילים", כהגדרתם בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988 (להלן: חוק חינוך מיוחד), להסעה אל מסגרות החינוך שבהן הם לומדים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

עתירת העותרים 2-1, ילדים עם מוגבלות הלומדים במסגרות חינוך מיוחד, הוגשה בשנת 2015 על-ידי אביהם (להלן: העתירה המקורית).


העתירה הופנתה בעיקרה כלפי החלטת עיריית בני-ברק (המשיבה 1) שלא לאפשר לעותרים 2-1 הסעות ללא תשלום אל מוסדות הלימוד שבהם הם לומדים.

העותרת 1 אובחנה כסובלת מפיגור בינוני, ואילו אחיה, העותר 2, אובחן כילד "עם לקות קלה בתחום העיכוב השפתי והתפקודי".

מגבלות אלו של העותרים 2-1 אינן נכללות ברשימת "הלקויות המזכות" בהסעה מביתם אל מוסדות החינוך בהם הם לומדים, לפי סעיף 2.4 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך המתייחס להסעות תלמידים ועובדי הוראה למוסדות חינוך רשמיים (להלן: חוזר מנכ"ל משרד החינוך).   סעיף 2.4 בחוזר מנכ"ל משרד החינוך יוצר הבחנה בין שתי קבוצות של תלמידים לעניין הזכאות להסעה: במסגרת הקבוצה הראשונה נכללים תלמידי מערכת החינוך המיוחד, אשר סובלים מאחת או יותר מהלקויות המנויות בסעיף זה, ועל פי האמור בו הם זכאים ל"הסעה מאורגנת מיוחדת" מביתם למוסדות החינוך בהם הם לומדים, ללא תלות במרחק בין השניים.

במסגרת הקבוצה השניה נכללים כל יתר תלמידי מערכת החינוך בישראל, לרבות תלמידי החינוך המיוחד הסובלים מלקויות שאינן מנויות בסעיף 2.4 לעיל, ולרבות תלמידים בעלי צרכים מיוחדים הסובלים מלקויות המנויות בסעיף זה, אך הם לומדים במסגרת חינוך רגיל. התלמידים הנכללים בקבוצה זו, בגילאי גן חובה ועד כיתה ד', זכאים להשתתפות בהוצאות ההסעה למוסדות החינוך בהם הם לומדים, ובלבד שהמרחק מביתם למוסדות אלה עולה על 2 ק"מ; ואילו תלמידים מכיתה ה' ומעלה זכאים לכך רק אם המרחק האמור עולה על 3 ק"מ (להלן: קריטריון המרחק).

עיריית בני ברק טענה כי העותרים 2-1 אינם זכאים למימון הוצאות הסעתם, שכן לא זו בלבד שמוגבלותם אינה נכללת ברשימת הלקויות המנויה בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, אלא גם המרחק מביתם למוסדות החינוך אינו עולה על 2 ק"מ.

העותרים פנו לבית משפט העליון בעתירה ליתן צו על תנאי ולפיו יתבקשו המשיבים לנמק מדוע לא יספקו לכלל התלמידים עם צרכים מיוחדים הלומדים במוסדות לחינוך מיוחד שירותי הסעה, וזאת ללא תלות במרחק שבין ביתם לבין המוסד החינוכי שבו הם לומדים.

כמו כן, נתבקשה בעתירה המקורית הוצאת צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יינתנו לילדי החינוך המיוחד – ובכללם העותרת 1 – שירותי ארוחת בוקר חינם, דבר המתחייב, לשיטת העותרים, מחוק החינוך המיוחד. ביום 19.5.2015, לאחר שמיעת טענות הצדדים, דחה בית משפט זה (השופטים ח' מלצרצ' זילברטל ו-מ' מזוז) את העתירה ככל שהיא מתייחסת לסוגיה זו.

במהלך הדיון בעתירה המקורית החליטה מנכ"לית משרד החינוך להורות על תקצוב הסעות לאוכלוסיית התלמידים עם פיגור קל, ללא התחשבות בקריטריון המרחק. בכך הוסדר עניינה הפרטני של העותרת 1, אשר החל מיום 1.3.2016 ואילך זכאית להסעות ללא עלות מביתה למוסד לימודיה, כל עוד היא מאובחנת כסובלת מלקות של פיגור קל ומעלה.

עניינו של העותר 2 לא הוכרע, ואולם משרד החינוך (המשיב 2) הבהיר בהודעותיו המעדכנות מהתאריכים 6.6.2016 ו-18.8.2016 כי פתוחה הדרך בפני הורי העותר 2 לפנות לרשות המקומית בה הוא מתגורר על מנת שזו תביא את עניינו בפני ועדת ההסעות המרכזית של משרד החינוך בבקשה להשתתפות במימון הסעותיו, לפי סעיף 2.14 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך, וזאת אף אם נסיבות עניינו אינן עומדות באמות המידה האמורות בסעיף 2.4 לחוזר.

בהודעותיו המעדכנות שהוגשו לבית המשפט, לא פירט אביו של העותר 1 האם נהג בהתאם להנחיה זו, ואולם כנראה שעניינו הוסדר, שכן אבי העותרים לא הופיע עוד במהלך הדיונים הנוספים שקיימנו במכלול, כמפורט בהמשך.

בד בבד לדיונים בעתירה המקורית, בית משפט העליון נענה לבקשה לצירופה של עמותת "בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות" (להלן תכונֶּה: העותרת) כעותרת נוספת בעתירה בהחלטתו מיום 6.9.2016, וזאת לנוכח אופיין הכללי של הסוגיות מושא העתירה.

בפרט, ככל שתלמידי החינוך המיוחד אינם נדרשים לבחינה פרטנית של עניינם על ידי ועדת ההסעות של משרד החינוך – לא יידרשו גם התלמידים המשולבים לבחינה כזו.

עם הגשת העתירה בשנת 2015 נקבע בצו זמני שעל המשיבים לדאוג להסעת העותרים וכעת, תלמידים משולבים אשר נמצאו זכאים להסעות במסגרת הבחינה שנערכה לפי צו הביניים יוסיפו להיות זכאים לכך.

בנסיבות העניין, בית המשפט העליון קבע שמשרד החינוך יישא בהוצאותיה של העותרת 3 (העמותה), בסך 10,000 ש"ח.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום חמישי, 13 באוגוסט 2020

עו"ד נועם קוריס מסקר -> כל הזמן -> רשת קו עיתונות


"עסק קטן, אין חוב

ה לדווח"

אדם שלא ניהל ספרים בירושלים טען "הסבירו לי שבגלל שמדובר בעסק קטן אין חובה לדווח", תוצאות הביקורת של רשויות המס

העירייה עיקלה חשבון – בלי להודיע

שאלה: אני והשותף שלי לשעבר הגשנו תביעה כספית נגד ספק מסוים וזכינו בפסק דין שקובע שיש לשלם לנו ביחד ולחוד סכום כסף שהספק עד עכשיו מסרב לשלם. השותף שלי ואני נפרדנו בינתיים ואני רוצה לגבות

למה נקבע צו איסור פרסום

שאלה: לפי מה מחליט בית המשפט על איסור פרסום של פרטים מסוימים, למשל ההקלטות של מנדלבליט בפרשת הרפז? תשובה: קיימות סיבות שונות לפיהם יכול בית המשפט להורות על איסור פרסום וביניהן בטחון המדינה, בטחון הציבור,

כתב אישום נגד הדורס ביום כיפור

לפי כתב האישום שהוגש הנאשם נסע בנתיב האמצעי בכביש ישר, במהירות מופרזת ומעל המותר, פגע במנוח, הרכוב על אופניו, בעוצמה רבה.  מיד לאחר תאונת הדרכים ובשעה שהמנוח מוטל מדמם על הכביש, יצא הנאשם מהרכב ומיהר