יום חמישי, 14 במרץ 2019

חדל להיות תושב ישראל וישלם מס ללא קיזוז על מכירת מניות


חדל להיות תושב ישראל וישלם מס ללא קיזוז על מכירת מניות
ערעור שהגיש תושב ישראל לשעבר לבית המשפט העליון בעניין שומות מס בהן חויב נדחה ברובו.

 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7


בשנת 2007 מכר המערער את מניותיו בחברה אמריקנית שהחזיקה במלוא הון המניות של חברה-בת ישראלית, וקיבל בתמורה סך של כ- 3.5 מיליון ₪ בשני תשלומים בשנים 2008-2007. המשיב הוציא למערער שומות בצו בגין השנים האמורות, במסגרתן הלה חויב במס רווח הון בגין תמורת מכירת המניות בשל היותו תושב ישראל במועד מכירתן, ולחלופין - מכוח סעיף 100אלפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), המתייחס לנכס של מי שחדל להיות תושב ישראל.


המערער הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי (השופט ה' קירש), אשר קבע ביום 27.5.2015 כי המערער לא היה תושב ישראל במועד מכירת המניות והורה כי הדיון יוחזר לשלב ההשגה על מנת לאפשר למערער להמציא ראיות ואסמכתאות במספר סוגיות שהועלו על ידו (ע"מ 31489-01-13). בהתאם, קיים המשיב דיונים בהשגה עם המערער, בסיומם קבע למערער שומה בצו אשר חייבה אותו ב"מס יציאה" לפי סעיף 100א לפקודה.

המערער הגיש ערעור נוסף לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה ביום 1.5.2018 (ע"מ 13807-01-17) (להלן: פסק הדין השני). בית המשפט (השופטת י' סרוסי) קבע בפסק הדין כי המערער חייב במס בישראל מכוח סעיף 100א לפקודה בגין רווח ההון שנוצר לו בשל מכירת מניותיו, וכי הוא איננו זכאי לקזז הפסדים כלשהם כנגד רווח ההון.  

על פסק הדין השני הגיש המערער ערעור ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין - היא הבקשה שלפני. נטען בבקשה כי הנזק שייגרם למערער כתוצאה מביצוע פסק הדין הינו "בלתי הפיך" נוכח מצבו הכלכלי הקשה, עד כדי סילוקו לרחוב. המערער לא צירף או הפנה לכל אסמכתא התומכת בטענתו זו.

המשיב סבור בתגובתו כי הבקשה אינה מצביעה על נזק ממשי ממנו עתיד לסבול המערער אם יקיים את פסק הדין, ודאי בנסיבות בהן המדינה היא הזוכה כך שלא קיים חשש שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. לצד זאת, מסר המשיב כי הוא ער לחשש שהביע המערער כי "ייזרק לרחוב", אף שחשש זה לא הוכח, וציין כי הוא אינו מתנגד להסרת העיקול שהוטל על חשבון הבנק של המערער שמספרו 303-313816/53 המתנהל בבנק לאומי סניף 806.

בית המשפט העליון דחה את בקשתו של המערער וקבע שהכלל הוא שהגשת ערעור לא מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), והמבקש לעכב את ביצועה נדרש להראות כי אם לא יינתן עיכוב הביצוע המבוקש לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו. בנטל זה לא עמד המערער.

עם זאת, לאור הסכמת המשיב, קבע בית המשפט העליון שהעיקול על חשבונו של המערער כאמור– יוסר.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום ראשון, 24 בפברואר 2019

דרושים: למשרד עו"ד נועם קוריס

דרושים: 

למשרד עו"ד נועם קוריס

דרוש/ה: 
סטודנט/ית.
משרה לסטודנטים.
קו"ח במייל kurislaw@gmail.com


עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס - תודה לבית השאנטי











עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite

נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס - תודה לקרן לנפגעי השואה בישראל
נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס - תודה לטירת הילד
נועם קוריס
נועם קוריס
נועם קוריס


עו"ד נועם קוריס ב saloona
נועם קוריס







נועם קוריס


נועם קוריס


נועם קוריס




נועם קוריס


נועם קוריס

נועם קוריס



נועם קוריס




















נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס - תודה ל JDRF

יום שני, 28 בינואר 2019

אם היו גונבים לכם את הטלפון הנייד ? אפי נוה והדס שטייף

אם היו גונבים לכם את הטלפון הנייד ? אפי נוה והדס שטייף
הנייד שנגנב מראש לשכת עורכי הדין לשעבר הנו אחד הפרטים הראשונים שפורסמו סביב מעצרו של עו"ד אפי נוה, פרט שהראה עד כמה הפגיעה בפרטיותו הייתה חריפה, ועד כמה אפילו החסינות הפלילית שניתנה לעיתונאית הדס שטייף שפרצה את הטלפון הנייד הגנוב לא יכולה להצדיק מניעת מיצוי הדין האזרחי בעניינה והחזרת הטלפון הנייד הגנוב לבעליו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

תחשבו לעצמכם שעיתונאי או כל אדם אחר, שם את ידו על הטלפון שנגנב ממכם ושנעלתם בסיסמא, ואחרי שהסיסמא והטלפון נפרצים, נלקחים פרטי מידע מהטלפון, ובמידע שנצבר על הטלפון גם נעשה עוד שימוש איטי ומידתי- המתפרסם אט-אט- לשיקולו של הפורץ ואולי לפי צווי איסור הפרסום המתחדשים של בתי המשפט.


כבר בשבוע שעבר פנה עו"ד בועז בן-צור במכתב ההתראה לפני תביעה ששלח לגלי צה"ל, הבהיר בין היתר, כי:
"קיבלתם לידכם את הטלפון הנייד של מר נוה; פרצתם אותו; העתקתם את תכולתו; עניינתם בתכתובות האישיות של מר נוה; שידרתם עיקרים מעל גלי האתר; ומסרתם את התכתובות האמורות לידי המשטרה. התנהלות זו - לבד מכל שמדובר בהתנהלות שאינה חוקית (ובשל כך גם הוגשה תלונה למשטרה) - פגעה פגיעה חריפה ביותר במרשנו, כמו גם בצדדים שלישיים"
עוד במכתב הממוען לשטייף ולראש מחלקת החדשות בגלי צה"ל, אילאיל שחר; לרזי ברקאי, מגיש התוכנית "מה בוער"; ולעורכת התוכנית, נורית קנטי; כותב עו"ד בן-צור כי "דומה שקשה עד מאוד להיזכר בהתנהלות עיתונאית כה לקויה ופסולה כפי זו העומדת על הפרק"
לפי אותו מכתב גם "נוה לא נתן לאיש רשות לעשות כל שימוש במכשיר הטלפון הנייד שלו. מדובר במכשיר טלפון המוגן באמצעות סיסמה, הכולל תכתובת אישית ופרטית של מר נוה עם גורמים שונים ובכללם: עורכי דין, לקוחות שנים, חברי כנסת, גורמים מהמערכת השופטת, חברים, שרים, עיתונאים ועוד. ככל אדם, מר נוה מנהל שיחות אישיות בנושאים שונים, שאינן מיועדות לאוזניהם של אחרים. שיחות אלה הן שיחות פרטיות במובהק. נטילתן, בחינתן והפצתן כמותן, לכל דבר ועניין, כהאזנת סתר אסורה". כעת, התנהלות שקשה ליישבה עם אמת מידה חוקית או עיתונאית כלשהי".

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום רביעי, 23 בינואר 2019

נהג ללא רישיון נהיגה וירצה מאסר בפועל


נהג ללא רישיון נהיגה וירצה מאסר בפועל
בית המשפט העליון אישר בימים אלו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והורה כי נהג שנהג ללא רישיון נהיגה ירצה מאסר בפועל.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


במסגרת הבקשה מתבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' ליפשיץ), מיום 30.1.2017 בעפ"ת 39164-12-16, בגדרו התקבל ערעורה של המשיבה על קולת העונש שגזר בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופטת כ' פאר גינת), מיום 17.11.2016 בפל"א 7366-02-16, כך שעונשו של המבקש הוחמר והושתו עליו 7 חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת עונש מאסר מותנה בן 7 חודשים (שהושת בתאריך 11.1.2015 במסגרת פל"א 7809-09-14 (להלן: הרשעתו הקודמת)), מתוכם 3 חודשים בחופף, היינו 11 חודשים מאסר בפועל; 40 חודשי פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה; 10 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים; קנס בסך של 2,000 ש"ח.  

ביום 21.2.2016 הוגש לבית משפט השלום לתעבורה כתב אישום נגד המבקש, המייחס לו עבירות של נהיגה בפסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה); נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2א' לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודה. על פי עובדות כתב האישום, ביום 18.2.2016 נהג המבקש בשעות אחר הצהריים ברחוב שדרות סיני בחיפה, וזאת כאשר הוא פסול מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה בעקבות הרשעתו הקודמת. בנוסף נטען כי רישיונו של המבקש פקע כבר בשנת 2001 וכי הוא נהג ללא תעודת ביטוח כדין. העבירות שיוחסו למבקש נעברו בעת שריצה עבודות שירות שהושתו עליו בגדר הרשעתו הקודמת.

ביום 8.4.2016 הורשע המבקש על פי הודאתו בבית משפט השלום לתעבורה. נוכח העובדה שעונש מאסר על תנאי היה תלוי מעל ראשו בגין הרשעתו הקודמת, בית המשפט הורה כי שירות המבחן יגיש תסקיר בעניינו טרם שייגזר דינו. ביום 6.10.2016 הוגש התסקיר במסגרתו נמסר כי המבקש בן 52 ובעל נסיבות משפחתיות מורכבות. הוא נוטה להתנהגות אימפולסיבית, מתקשה לשמור על איפוק במצבים שונים ואינו מפנים את השלכות התנהגותו על סביבתו. למבקש עבר תעבורתי מכביד והוא ריצה בעבר עונש מאסר בגין עבירות אלימות אשר במהלכו למד קרוא וכתוב ועבר הליך טיפולי בנושא אלימות. שירות המבחן התרשם כי המבקש לוקח אחריות לביצוע העבירה ומביע צער וחרטה על מעשיו. הוא מסר לשירות המבחן כי הוא מעוניין להמשיך ולהשתקם, וכי שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח עלולה לפגוע בסיכוייו לעשות כן. להתרשמות שירות המבחן, ללא הליך טיפולי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פורצת גבולות בעתיד. על כן הומלץ להימנע מהטלת מאסר בפועל בעניינו. כן הומלץ על הארכת המאסר המותנה, הטלת צו מבחן למשך שנה, שילובו במערך טיפולי והטלת צו שירות לתועלת הציבור.


גזר דינו של המבקש ניתן ביום 17.11.2016, במסגרתו נקבע כי מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע, נע בין מאסר בפועל של 15 ימים ופסילה בת 6 חודשים, לבין מאסר בפועל של 18 חודשים ופסילה בת 60 חודשים. בתוך כך, נקבע כי חרף עברו הפלילי והתעבורתי המכביד, חומרת העבירות בהן הורשע והתנהגותו ה"משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט", בנסיבות העניין יש לתת משקל לנסיבותיו האישיות ולכך שהודה ולקח אחריות על מעשיו וליתן עדיפות לאינטרס השיקומי. לפיכך, בית המשפט אימץ חלק ניכר מהמלצותיו של שירות המבחן וגזר עליו את העונשים הבאים: הארכת המאסר המותנה שהושת עליו במסגרת הרשעתו הקודמת; צו מבחן למשך 24 חודשים; צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 400 שעות; 40 חודשי פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה; פסילה מותנית; קנס בסך של 2,000 ש"ח.

ביום 19.12.2016 ערערה המשיבה על קולת העונש לבית המשפט המחוזי. במסגרת ערעורה טענה המשיבה כי שגה בית משפט השלום בכך שחרג לקולא ממתחם העונש ההולם, כמו גם בכך שלא הפעיל את העונש המותנה שהיה תלוי ועומד נגד המבקש. נטען כי למבקש עבר פלילי ותעבורתי כבד וכי הוא שב ומפגין זלזול בוטה בשלטון החוק תוך סיכון המשתמשים בדרך. זאת ועוד, התסקיר בעניינו לא היה תסקיר חיובי ולא ניתנה כל אינדיקציה להיתכנות כי הוא אכן ישנה את דרכיו, פרט להצהרתו כי יעשה כן. מנגד טען המבקש כי לא בכדי בחר בית משפט השלום לאמץ את האפיק השיקומי בענייננו. הוא שב על נסיבותיו האישיות ועל נכונותו להשתקם בגינן יש להשאיר את גזר הדין על כנו.

ביום 30.1.2017 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה של המשיבה והשית על המבקש את העונשים המנויים לעיל. במסגרת פסק הדין נקבע, בין היתר, כי:

"אין מדובר בעבירה שנעשתה ב'היסח הדעת' או ללא מחשבה ותכנון מוקדם. מפתחות הרכב לא 'נחתו' לידיו של המשיב 'כך סתם' וכך גם האפשרות לעשות שימוש ברכב שבו נהג בעת האירוע. מדובר אם כן בעבריין תנועה סדרתי אשר שב ומפר ברגל גסה את הוראות החוק במודע וכאשר תלוי ועומד מעל ראשו מאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים."

בית המשפט הוסיף וקבע כי נוכח עברו התעבורתי ועברו הפלילי של המבקש, לא היה מקום להליכה כה משמעותית לקראתו, כשם שעשה בית משפט השלום. זאת בדגש על כך שהתסקיר שהוגש בעניינו מעיד על היותו אדם אימפולסיבי, המתקשה להפעיל שיקול דעת ואיננו מכבד סנקציות פליליות. בית המשפט הוסיף בהערת אגב כי באחת מהרשעותיו הקודמות (תת"ע 9851-05-15) המבקש הורשע בנהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, על אף שבאותו עניין היה מקום להרשיעו אף בעבירה של נהיגה בזמן פסילה. עוד נקבע כי אין כל מניעה ליישם את המלצת שירות המבחן באשר לשילובו בהליך שיקומי, אך זאת בין כותלי בית הסוהר. פסק דין זה הוליד את הבקשה שלפנַי.

בערעור שנדון בימים אלו בבית המשפט העליון, טען המבקש שבית המשפט המחוזי שגה עת הביא בין מכלול שיקוליו גם את העובדה שבמסגרת אחת מהרשעותיו הקודמות היה מקום להעמידו לדין גם בעבירה של נהיגה בפסילה, מלבד העבירה של נהיגה ללא רישיון בתוקף בה הועמד לדין במסגרתו. בנוסף, היה על בית המשפט להורות לשירות המבחן להכין תסקיר משלים בעניינו, במסגרתו יתייחס להתקדמות ההליך הטיפולי בו החל. בית המשפט גם לא נתן משקל מספק לנסיבותיו האישיות, ובכללן, היותו אב לעשרה ונסיבותיו המשפחתיות הקשות, כמו גם לטענתו, לפיה ביצע את העבירות המיוחסות לו בעת שאחד מבניו אושפז, ובהיותו נתון בעיצומה של סערת רגשות. כן היה על בית המשפט המחוזי להעניק משקל משמעותי יותר להמלצת שירות המבחן בעניינו. המבקש הוסיף וטען כי טרם ניתן פסק הדין מושא הערעור, הוא החל בביצוע צו השירות לתועלת הציבור שהושת עליו ועל כן, בית המשפט לא היה מוסמך להשית עליו מאסר בפועל.

המדינה טענה מנגד, כי דין הבקשה להידחות באשר היא עוסקת כל כולה בעניינו הפרטני של המבקש ואינה מעלה שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות ציבורית. העונש שהושת על המבקש ניתן לאחר שבית המשפט המחוזי שקל את כלל הנסיבות הנדרשות לעניין, לרבות נסיבותיו האישיות, והוא מצוי בתוך מתחם הענישה שקבע בית משפט השלום. המשיבה גם הפנתה לגיליון ההרשעות של המבקש והוסיפה כי העבירות בוצעו בעוד עונש מאסר מותנה מרחף מעל ראשו של המבקש ובעת שטרם סיים את ביצוען של עבודות שירות שהושתו עליו במסגרת ההרשעה הקודמת.

בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע שיישום העקרונות המפורטים מלמד כי הבקשה הנוכחית אינה נמנית על אותם מקרים חריגים המצדיקים מתן רשות ערעור, שכן טענותיו של המבקש אינן חורגות מעניינו הקונקרטי. יתר על כן, איני סבור כי נגרם למבקש עיוות דין או כי קיימים שיקולי צדק המצדיקים את קיומו של הליך שיפוטי נוסף. בענייננו, העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממדיניות הענישה הנהוגה והמקובלת במקרים כגון אלה (ראו למשל: רע"פ 280/16 ‏רדיע נ' מדינת ישראל (19.1.2016); רע"פ 2588/16 שלבאיה נ' מדינת ישראל (19.9.2016)). די בכך אפוא כדי לדחות את הבקשה.

למעלה מן הצורך ציין בית המשפט העליון, כי גם לגופם של דברים, דין הבקשה להידחות. ולא נפל פגם בכך שבית המשפט המחוזי בחר שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן בעניינו של המבקש. תסקיר שירות המבחן משמש כלי עזר חשוב בידי בית המשפט ומסייע לו לעמוד על נסיבותיו האישיות של הנאשם ועל סיכויי שיקומו. עם זאת, התסקיר מהווה המלצה בלבד ואינו מחייב את בית המשפט, אשר בוחן מגוון שיקולים רחב יותר מזה ששוקל שירות המבחן בהמלצתו (רע"פ 1756/16 ימיני נ' מדינת ישראל (16.3.2016); ע"פ 1170/15 פלוני נ' מדינת ישראל (11.1.2016); רע"פ 459/17 אבו נג'מה נ' מדינת ישראל (23.1.2017)).

זאת ועוד, קבע בית המשפט העליון, שאין לקבל את טענתו של המבקש באשר למשקל שניתן, לטענתו, לעמדה שהביע בית המשפט המחוזי לפיה באחת מהרשעותיו הקודמות היה מקום להרשיעו בעבירה של נהיגה בפסילה, חלף עבירה של נהיגה ללא רישיון בה הורשע בפועל. ראשית משום שהדברים האמורים נאמרו בהערת אגב בלבד. שנית, עברו הפלילי של המבקש (הכולל 7 הרשעות קודמות אשר בגין חלקן ריצה מאסר מאחורי סורג ובריח) כמו גם עברו התעבורתי (הכולל 9 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה, מתוכן 6 הרשעות בגין נהיגה ללא רישיון תקף או נהיגה בזמן פסילה) מכביד עד מאוד ומעיד על דפוס עברייני חוזר, והתוצאה הראויה אליה הגיע בית המשפט המחוזי לא הושפעה כלל מהבעת העמדה לגבי אותו ההליך האמור. עוד ראוי לציין, כי העבירות שיוחסו למבקש בכתב האישום מושא הבקשה שלפנַי, נעברו עת שהמבקש טרם סיים את ריצוין של עבודות השירות שהוטלו עליו במסגרת הרשעתו הקודמת, ובעת שעונש מאסר מותנה מרחף מעל ראשו. כל אלו מעידים על זלזול רב בחוק מצד המבקש ועל היעדר נכונות לתקן את דרכיו.

בית המשפט העליון גם לא מצא ממש בטענתו של המבקש לפיה החל בריצוי עונש צו השירות לתועלת הציבור שהושת עליו, ועל כן לבית המשפט המחוזי לא הייתה סמכות להמיר את עונשו לעונש מאסר בפועל. טענה זו נדונה ונדחתה באריכות בפסק דינו של בית מהשפט המחוזי. יתרה מכך, סעיף 213(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע באופן מפורש כי רשאי בית משפט של ערעור להטיל על נאשם כל עונש שהערכאה הקודמת הייתה מוסמכת להטיל, בין אם הוא החל לשאת בעונש שהטילה עליו הערכאה הקודמת או סיים לשאתו, ובין אם לאו. על כן, אין מקום לטענה כי בית המשפט המחוזי פעל שלא בסמכות.
בסופו של יום, בית המשפט העליון דחה את הערעור והורה לקיים את עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שישי, 21 בדצמבר 2018

עו"ד נועם קוריס- בית המשפט העליון נתן צו ארעי נגד משרד התקשורת


עו"ד נועם קוריס- בית המשפט העליון נתן צו ארעי נגד משרד התקשורת

תנועת הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת, מועצת הנגב, מועצה מקומית חורה, המועצה המקומית ירוחם וכן נוספים הגישו לאחרונה עתירה לבג"ץ נגד החלטת משרד התקשורת לדחות את חיובן של חברות הכבלים לפריסה מלאה של השירותים.
נועם קוריס

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סקירות משפטיות בישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

בהחלטתו כנגד חברת הוט ונגד משרד התקשורת קבע בית המשפט העליון שניתן בזאת צו על-תנאי המופנה אל המשיבים 1-2 והמורה להם לבוא וליתן טעם מדוע לא יבטלו את החלטתם לדחות את ביצועה ואכיפתה של חובת המשיבה 3 להשלים את הפריסה הפנים-ארצית של תשתיותיה באופן שאלו תתפרסנה בכל אזורי הארץ, כאמור בתקנה 18(ג)(3)(ג) לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התש"ס-2000, ולפי הרישיון הכללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים, שניתן למשיבה 3.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום רביעי, 28 בנובמבר 2018

הכתה קשיש חסר ישע ותשוחרר ממעצר

הכתה קשיש חסר ישע ותשוחרר ממעצר
בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט סג"נ י' כהן) במ"ת 37762-09-18 מיום 9.10.2018 בו הורה על מעצרה של העוררת עד לתום ההליכים המתנהלים נגדה בת"פ37745-09-18.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

העוררת, אזרחית מולדובה, הועסקה כעובדת סיעודית שטיפלה בקשיש יליד 1938 (להלן: הקשיש) הסובל מדמנציה, מצוי במצב סיעודי וזקוק לעזרה בפעולות היום יום.


על פי המפורט בכתב האישום, ביום 11.9.2018 תקפה העוררת את הקשיש בכך שאחזה בזרועו באמתו הימנית, משכה אותו בכוח וניסתה להכניסו למקלחת חרף התנגדותו. בשלב מסוים שפכה עליו כוס מים, אחזה בחוזקה באמות ידיו ובכפות ידיו, ניערה אותו, הכתה אותו על ידיו, הורידה את חולצתו בכוח והצליפה בו באמצעות החולצה. כתוצאה ממעשיה נחבל הקשיש בידיו והחל לדמם באופן מסיבי. בהמשך דחפה העוררת את הקשיש למקלחת, שם חבשה את פצעיו. על רקע האמור הואשמה העוררת בעבירה של תקיפת חסר ישע לפי סעיף 368ב(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

מכיוון שמעשיה של העוררת תועדו בסרטון של מצלמה שהייתה מותקנת בביתו של הקשיש, לא חלק בא כוחה במהלך הדיון בבקשת המעצר על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום. בית המשפט המחוזי קבע כי בעניינה של העוררת מתקיימות שתי עילות מעצר, האחת מסוכנות והשנייה חשש להימלטות, לאור היותה עובדת זרה שמרכז חייה אינו בישראל. במסגרת בחינת חלופות מעצר הציע בא כוחה של העוררת לשחררה לביתם של בני זוג תושבי פרדס חנה (להלן: בני הזוג), שלהם היכרות קודמת עם העוררת, לאור טיפולה באמה של בת הזוג במשך תקופה של כשלוש שנים עד שהלכה לבית עולמה.

בית המשפט דחה את החלופה המוצעת, לאחר שמצא כי זו אינה ישימה משהטיל ספק בנכונותם של בני הזוג לשמש מפקחים, במיוחד לאור כוונתם של אלו לנסוע לחו"ל לביקור אצל בתם שצפויה ללדת בזמן הקרוב, כשהצפי של שהות בני הזוג בחו"ל היא לתקופה לא קצרה. חלופה נוספת שהוצעה על ידי העוררת ונדחתה על ידי בית המשפט היתה כי אחותה של העוררת, שגם היא מועסקת כמטפלת סיעודית, תתגורר בביתם של בני הזוג בהיותם בחו"ל ותפקח על העוררת. חלופה שלישית, לפיה בעת שבני הזוג ישהו בחו"ל העוררת תסגיר את עצמה ותשב במעצר – נדחתה אף היא.

בהעדר חלופה ראויה, הורה בית המשפט על מעצרה של העוררת עד לתום ההליכים.

בהודעת הערר ובטיעון בעל פה חזר בא כוח העוררת על החלופות שהוצגו בפני בית המשפט המחוזי ולחלופין ביקש לשחרר את העוררת בהתניית תנאים של התייצבות יומית שלה בתחנת משטרה, חתימה על התחייבות כספית ואף הפקדתם של מספר אלפי שקלים להבטחת התייצבותה. חרף הצהרת בא כוחה הקודם של העוררת על קיומן של ראיות לכאורה, טען בא כוחה הנוכחי לכרסום בעוצמתן וטען כי הדימום שנגרם לקשיש נבע בחלקו ממצבו הרפואי ולא רק ממעשיה של העוררת.

באת כוח המשיבה התנגדה לקבלת הערר וטענה כי מדובר בעוררת שאינה תושבת ישראל, שמרכז חייה הוא בחו"ל וקיים חשש להימלטות מאימת הדין. לשיטתה של המשיבה, יש להבטיח התייצבותה של העוררת למשפט ובדין דחה בית המשפט המחוזי את החלופות שהוצעו בהיותן לא ראויות. כן התנגדה המשיבה לטיעון בעניין הראיות לכאורה לאור הצהרת בא כוחה הקודם של העוררת בעניין זה.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בהחלטת המעצר, לא מצא בית המשפט העליון כי נפלה שגגה מלפני בית המשפט המחוזי בדחותו את חלופות המעצר שהוצעו על ידי העוררת. חלופת המעצר בבית בני הזוג מפרדס חנה נדחתה, ובדין נדחתה, לאור הספק שהטיל בית המשפט במוכנותם והבנתם של בני הזוג באשר לתפקידם ומשך זמן הפיקוח לו הם נדרשים במסגרת הסכמתם לשמש כמפקחים של העוררת בזמן מעצר הבית. באשר לחלופה לפיה אחותה של העוררת תשמש כמפקחת עליה בהעדרם של בני הזוג מהארץ, הרי שגם זו נדחתה ומטעמים נכוחים, וכפי שציין בית המשפט "לא שוכנעתי שבני הזוג מסכימים שהמשיבה ואחותה תתגוררנה בביתם בזמן שהם שוהים בחו"ל". גם האפשרות כי בית המעצר ישמש כחלופת מעצר לחלופת המעצר בפרדס חנה כאשר בני הזוג שוהים בחו"ל נדחתה ובדין כך.

עם זאת, בהינתן העובדה שהעילה העיקרית בגינה נעצרה העוררת עד לתום ההליכים נעוצה בצורך להבטיח התייצבותה למשפט ובגין החשש האינהרנטי להימלטותה מאימת הדין לאור היותה נתינה זרה שמרכז חייה אינו מצוי בישראל, הרי שניתן לאיין חשש זה בהצבת תנאים מגבילים ובהפקדת ערבויות (לעניין גובה הערבויות ראו בש"פ 7754/10 גאיאלאת נ' מדינת ישראל(1.11.2010)).

בית המשפט העליון קבע אפוא שיש לשחרר את העוררת, ככל שתמלא אחר כל התנאים הבאים ותמציא את ההתחייבויות והערבויות הבאות לבית המשפט המחוזי בחיפה:

א.        תמסור כתובת מגורים קבועה בישראל;
ב.        תתייצב בימים א' ו- ה' בתחנת המשטרה שבתחום מקום מגוריה;
ג.        תפקיד את דרכונה בידי משטרת ישראל;
ד.        יוצא נגדה צו עיכוב יציאה מן הארץ שיעמוד בתוקפו עד לתום משפטה;
ה.        תפקיד את הערבויות הבאות: סך של 25,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית;
ו.        תמציא שתי ערבויות צד ג' על סך של 10,000 ש"ח כל אחת;
ז.        נאסר בזה על העוררת לעבוד בכל עבודה עם קשישים עד לתום משפטה. בנוסף תחתום העוררת על כתב התחייבות עצמית על סך 20,000 ש"ח בו תתחייב באיסור עבודה כאמור.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.